פרשה זו וכן הפרשות הבאות עוסקות בהרחבה בסיפור המשכן, צורת עשייתו והמידות המדויקות של כל כלי וכלי, מלבד התועלת בפירוט זה לצורך בניית המשכן, בוודאי שטמונה משמעות נוספת בפירוט הנרחב והממצה ובירידת הכתובים אל פרטיו של מבנה המשכן וכליו.
רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בפרושו על התורה "כלי יקר", עומד על כמה רמזים הטמונים במידות הכלים אשר מתוכם נוכל ללמוד מוסר השכל והנהגות ישרות, לדוגמא הארון השלחן ומזבח הזהב, שונים הם זה מזה במידותיהם, בנוגע לארון נאמר (שמות פרק כה פסוק י) "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ", כשנתבונן בפסוק זה נראה שכל מידותיו שבורות, אמתים וחצי, אמה וחצי. ואילו על מידות השלחן נאמר "וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ" (שם פסוק כג), כלומר חלק מהמידות הם שלמות וחלק שבורות. על מזבח הזהב נאמר "אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו" (שם פרק ל פסוק ב), כל מידותיו שלמות.
הרעיון המונח בהבדלים אלו הוא, שיש לו לאדם לנהוג בצורה שונה כאשר מדובר בעניינים הרוחניים כרכישת ידע וחכמה, לבין עניינים גופנים, כרכישת ממון ועושר, וכך כותב הכלי יקר "והקרוב אלי לומר בזה, לפי שאמרו החכמים, במעלות הבט למעלה ממך כי על ידי זה ידמה בנפשו כי הוא חסר מן שלימות ולא הגיע למדריגת חבירו ויבוא להתקנאות בו ויוסף על שלימות חכמתו כי קנאת סופרים תרבה חכמה. אבל בעניני העולם הזה, דהיינו כל הצלחות הגופניות כעושר וכבוד יסתכל במי שהוא למטה ממנו ובסיבה זו ישמח בחלקו בראותו כי יש לו רב יותר מן הרבה אנשים. וכמו שאמרו (יבמות קה, ב) המתפלל יתן עיניו למטה ולבו למעלה זה המתפלל על צורכי הנפש והגוף יתן לבו הרואה הרבה חכמה ודעת במי שהוא למעלה ממנו ויתפלל אל ה' להטות לבבו אל החכמה שיגיע בה למעלת השלימים שכן שלמה לא שאל מעם ה' כי אם שיתן לו לב שומע, ועיניו הרואות בחמדות הגוף המוחשות יתן במי שהוא למטה ממנו במדריגה ואז ישמח בחלקו ולא יבקש על ריבוי עושר שכן שלמה אמר (משלי ל, ח) רש ועושר אל תתן לי", כלומר בנוגע לרכישת חכמה תמיד יראה האדם את עצמו כמי שאינו מושלם כמי שצריך עדין ללמוד ולרכוש הרבה ידע וחכמה, אבל בנוגע לעניין צרכיו הגשמיים ירגיש תמיד שכל מה שיש לו זה מספיק ואינו זקוק ליותר.
ולכן הארון שבו מונחים לוחות הברית וספר התורה, הרי הוא מרמז על החכמה ולכן כל מידותיו שבורות, להורות שכל אדם ידמה בנפשו כאילו הוא חסר משלימות החכמה. לעומת זאת השולחן מרמז לכל ההצלחות שחנן ה' את ישראל, שהבורא נותן לישראל את כל צורכיהם, כדוגמת שולחן של חול שעליו אנשים אוכלים את מזונם, כך ישראל זוכים משולחן גבוה, וא"כ העובדה שחלק ממידותיו היו שלימות באה להורות שבהצלחות הגשמיות צריך כל אחד להיות שמח בחלקו, וידמה בנפשו כאילו יש לו כל ואינו חסר מאומה. יחד עם זאת היו מקצת מידותיו שבורות, ללמדנו, שלא ישלים האדם תאוותו אלא צריך שישבור אותה. ואילו מזבח הזהב היו כל מידותיו שלמות, והרמז בזה הוא שהמזבח בה להשלים את חסרונו של האדם מצד מעשיו, שהרי תפקידו של המזבח הוא להביא כפרה על חטאי האדם, ולכן כל מידותיו היו שלמות.
רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "יערות דבש" (חלק ב דרוש ז) לומד רמז נוסף מצורתה של המנורה ,למנורה היו שבעה קנים, קנה מרכזי שממנה מסתעפים ששה קנים, כעין צורת אילן הפורח משרשו כלפי מעלה, שבעת הנרות הם שבעה חכמות, כי ידוע כי חכמה היא מכונה בשם נר, כנאמר (קהלת ח, א) "חכמת אדם תאיר פניו", דבר המלמד על רב צדדיותה של התבונה האנושית. היא המתגלה בכל התחומים: בפילוסופיה, ברפואה, באמנות, בהכרת הטבע, במדעים המדויקים, בטכנולוגיה ועוד, הקנה המרכזי הוא כנגד חכמת התורה, שהיא המקור לכל החכמות, ולכן כולם מסתעפים מן הקנה המרכזי. שלהבת אורו של קנה זה האירה כלפי מעלה, בעוד שש השלהבות בצידיה הפנו אורם אל מרכז זה. מסקנה: הקנה המרכזי הוא גם התכלית לשאר הקנים וגם נקודת המוצא שלהם. וכן לענין התורה כל החוכמות מקורם בתורה ותפקידם גם לסייע בהבנת התורה.
פרשת השבוע 