פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

במעגל השנה – דגל מחנה ראובן וימי בין המצרים

Posted by toraportion ב- 10 ביולי 2009

שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, היו מבחינה היסטורית ימים של חוסר מזל ואסונות לעם היהודי. בתקופה זו, חרבו שני בתי המקדש, בין כל שאר הטרגדיות האחרות.

תקופת זו נקראת – "בין הַמְצָרִים", על פי הפסוק במגילת איכה (פרק א פסוק ג): "כל רודפיה הִשיגוּהֶ בין המצרים".

בשבתות של 'שלושת השבועות', נלקחות ההפטרות הנקראות בבית הכנסת, מתוך ספרי ישעיהו וירמיהו, העוסקים בחורבן המקדש ובגלות העם היהודי. בתקופת בין המצרים, נוהגים במנהגי אבלות שונים וממעטים בשמחה ובחגיגות.

מובא בכתבי האר"י הקדוש כי כשם ששנים עשר השבטים, התחלקו ביציאת מצרים דרך קבלת התורה בהר סיני לארבעה דגלים, וחנו "איש על מחנהו ואיש על דגלו"(במדבר א, נב), כך גם חודשי השנה מתחלקים לארבעה חלקים, המקבילים לארבעת דגלי השבטים.

החודש מואר באורו של השבט אליו משתייך החודש כולו, ובעיקרו אורו של השבט הנושא את דגלו על שלושת השבטים ושלושת החודשים, בניסן, אייר, סיון, הוא הדגל הראשון לדגלים, ונושא – שבט יהודה, המלכות, ודגל מחנה יהודה הנוסע ראשונה.

הדגל הבא אחרי דגלו של יהודה הנו "דגל ראובן", חודשי השנה החונים בצילו של דגל זה, הם חודשי: תמוז, אב, אלול, אורו של ראובן אשר בדגלו חוסים חודשים אילו.

כאמור לכל דגל האור הפנימי המיוחד לו, לזאת חודשי תמוז, אב, אלול, הנם "דגל ראובן", המאיר את אור התשובה, התשובה היא תיקון למצבו של כל יהודי, שיבה למקורותינו, על ראובן נאמר "אתה פתחת בתשובה תחילה" (בראשית רבה פד, כט), בשעת מכירת יוסף על ידי אחיו, קיימת היתה מחשבה קשה ככתוב (בראשית לז, כ) "ויאמרו איש אל אחיו, הנה בעל החלומות הלזה בה, ועתה, לכו ונהרגהו, ונשליכהו באחד הבורות, ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו", או אז, כשנכנס ראובן כבכור הבנים ועמד בפרץ "וישמע רובן ויצלהו מידם, ויאמר לא נכהו נפש"!!.

אמנם השליכוהו הבורה, אך זאת כפי שהתורה מעידה על ראובן "ויד אל תשלחו בו, למען הציל אותו מידם, להשיבו אל אביו".

בחודשי "תמוז אב אלול" המדובר בתקופה קשה מחד, אך מאידך אור התשובה מתחיל להנץ, אור התשובה ממתין לנו, אך זאת מתוך תקופת "בין המצרים", השוכנת בין שבעה עשר לתמוז, בו נשתברו הלוחות, בטל התמיד בבית המקדש, הובקעו חומות ירושלים עיה"ק, אשר בעקבות הבקעתם, חרב הבית ראשון וארבע מאות ותשעים שנה לאחר מכן, בט' באב חרב גם הבית השני.

חדשים אלו יש בהם כדי להאיר אורו של ראובן הפותח בתשובה וזה כוחה של "שובה ישראל עד ה' אליקיך, כי כשלת בעונך" (הושע יד, ב).

"כל רודפיה הישיגוה בין המצרים" (איכה א, ג), ואכן רבות צרותיהם של ישראל בתקופה זו של השנה, "כל רודפיה" כפירוש משמעות של פורענות תחילה החורבן, וכן לאורך ההיסטוריה עוד ועוד מאורעות קשים.

אך יש לנו להוסיף פירוש נוסף "כל רודפיה הישיגוה" רודפיה נחלק לשני מילים "רודף י-ה" הישיגוה – משיג מעלות רוחניות גדולות, דהיינו כל הרודף לדעת ולהתקרב לקב"ה מגיע להשגות מופלגות רוחניות דוקא בתקופה זו של "בין המצרים", ומדוע?, התשובה היא כי בתקופה זו, גם השכינה היא בחינת "שכינתא בגלותא" הרי אז קל יותר להתקרב אליה, להתקרב אל מלך מלכי המלכים, דוקא בעת כזאת, כאשר המלך גולה מביתו, הוא בית המקדש – ונודד בכל רחבי כלל ישראל.

מיד אחרי בין המצרים, זוכים לחודש "אלול", בפרק התהלים שדוד המלך כתבו, במקום קרבן תודה על הצלתו מאויביו ורודפיו, "מזמור לתודה… עבדו את ה' בשמחה… דעו כי ה' הוא האלוקים, הוא עשנו, ולו אנחנו – עמו וצאן מרעיתו"  (פרק ק').

" ה' הוא האלוקים – הוא עשנו ולא אנחנו", במילה "ולו" קיים "קרי" "וכתיב", ונבאר: הכתיב הוא במילה הכתובה בספר תהילים ולזאת נכתב "דעו כי ה' הוא האלוקים, הוא עשנו, ולו אנחנו"! היינו הקב"ה בראנו "עשנו" את כל הבריאה, ולא אנחנו! וכי יכול האדם ליצור ולא יצור הקטן ביותר בבריאה, התשובה היא "ולא אנחנו" אנחנו לא. אך "הקרי" היינו כפי שפסוק זה נקרא "ה' הוא אלוקים הוא עשנו, "ולו אנחנו", פירוש הפסוק אנחנו שייכים לו! לקב"ה!!.

אם נצרף את שתי המילים הללו "ולא" אנחנו" למילה של הקריאה "ולו" אנחנו" נקבל מילה מופלאה "אלול" המצרפת שתי ידיעות אשר הן תכלית האמונה, אנו כולנו והבריאה כולה יצירת כפיו של הקב"ה, ולא אנחנו ח"ו היוצרים! וכל המעמיק באמונה זו שלא אנחנו יוצרים אלא העולם כולו יצירת הבורא יתברך, כך גם נעמיק לדעת כי "ולו אנחנו" אנו שייכים לבורא והמנהיג, וכאן יסוד האמונה אשר הרמב"ם כלל בשלש עשרה העיקרים, כאשר העיקר הראשון בה היא כדלהלן: "אני מאמין באמונה שלמה כי הבורא יתברך הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה, עושה ויעשה, לכל המעשים"!

יסוד האמונה ויסוד התשובה, השיבה אל השם יתברך שמו ויתעלה לעד ולעולמי עולמים.

הרב שמחה הכהן קוק – הרב הראשי ואב בית הדין רחובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: