בא – התחדשות האומה בכח קידוש החודש

"שש מאות ושלש עשרה מצוות נצטוו ישראל" (מסכת מכות כג, ב), ואין אתה יודע מי מהן חשובה יותר (אבות פ"ב מ"א), על כולן כאחד באנו בברית, ועל כל דברי ה' אמרנו "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז). אבל אמרו חכמים, שאת התורה היה צריך להתחיל ממצוות קידוש החודש המוזכרת בפרשתינו שנאמר "החודש הזה לכם" (שמות יב, ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. (ילקוט שמעוני שמות פי"ב, ורש"י בראשית א, א). "והיא מצוות עשה אחת לחשב ולידע ולקבוע באיזה יום תחילת כל חודש מחדשי השנה" (רמב"ם הלכות קידוש החודש בהקדמה).

מהי החשיבות המיוחדת במצווה זו שנצטוו בה ישראל עוד בהיותם במצרים, ובה הם מתייחדים, כמו שאמרו חז"ל: "החודש הזה לכם, לכם'-ולא לאחרים" (פסיקתא רבתי ט"ו) וכל זה עוד טרם שקבלו תורה.

השנה היהודית היא 355 ימים כמספר המילה שנ"ה והם 12 חודשים של חודשי הלבנה, שהם נקראים חדשים על שם המחזוריות של הלבנה שמתחדשת בהם כל פעם מחדש, לעומת שנת החמה שמונה 365 ימים, שהוא ההיקף האחד שתלוי בשמש, ואין בה חלוקה אמיתית לחודשים , מה הוא הנושא המיוחד של ספירת השנה לפי החדשים של הלבנה?

להמשיך לקרוא "בא – התחדשות האומה בכח קידוש החודש"

וישב – הצורך בהנהגה על טבעית

בפרשת וישב מסופר על לידת בני יהודה פרץ וזרח, סיפור מופלא בסיטואציה מוזרה וחריגה. תמר אשת בכורו של יהודה ער התאלמנה ממנו, נישא לאחיו והתאלמנה אף ממנו שניהם ללא ילדים, יהודה מסרב להשיאה לבנו השלישי מחשש שאף הוא ימות, ומתרץ זאת בכך שהוא עדיין צעיר מידי, כך שבה תמר לבית אביה, "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ" (בראשית פרק לח פסוק יא), בהמשך יהודה פוגש בה באקראי לא מכירה, וממפגש זה נולדים מכלתו במעין פעולת יבום שני בניו פרץ וזרח. פרץ בין יהודה היינו אבי השולשלת שממנה יוצא דוד הנבחר לייסד את שולשלת ממלכת יהודה.

ואכן בהקבלה גם בהמשך הדורות מתעוררת סיטואציה חריגה להמשך השולשלת בדמות המפגש המעניין שבין בועז ורות. בועז מחשובי יהודה פוגש ברות גיורת מואביה באקראי בשדותיו כאשר היא מלקטת מהתבואה שנשארה בין שאר העניים. מברר אודותיה, ושומע כי הינה אלמנתו של קרובו מחלון, אשר בשנות הרעב ביהודה עוזב יחד עם אביו אלימלך את הארץ. לאחר מכן רות מבקשת ממנו נישואין גם כן באופן של גאולה מעין יבום. כפי שקרה עם אבי אבותיו יהודה וכמו שציין התנ"ך משולשלת זו נולד דוד. כתוספת להקבלה זו מציין הרב אליהו דסלר בספרו "מכתב מאליהו" את המדרש כי דוד לא היה אמור לחיות אלא מספר חודשים בלבד, ואילו שבעים שנות חייו ניתנו לו ע"י אדם הראשון. הקבלה זו מעלה את הרעיון שמלכות יהודה צריכה הייתה להתייסד באופן חריג ובסיטואציה לא רגילה וצפויה, דבר המעלה תמיהה. על פי חז"ל אנו יכולים לראות במגוון מקורות והיבטים שמלכות יהודה נחשבת למלכות רוחנית להנהגה הגשמית של העם, וההבטחה כי משיח ימלוך מזרע דוד והוא יגאל את העם לא רק גאולה גשמית אלא אף גאולה רוחנית מאשש הביט זה. אך אם כך התמיהה רק גדילה, מדוע דבר חשוב ורוחני כל כך, התחלתו צריכה להיות בצורה מוזרה ותמוהה כל כך?

להמשיך לקרוא "וישב – הצורך בהנהגה על טבעית"