פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘תפילה’

תולדות – תפילה כהתחברות

Posted by toraportion ב- 14 בנובמבר 2009

פרשתינו מתחילה בתפילתם של יצחק ורבקה על כך שלא זכו עדין לפרי בטן "ויעתר יצחק לה' נוכח אשתו כי עקרה היא" (בראשית כה, כא). חז"ל (יבמות סד, א) מקשים מפני מה היו אמותינו עקרות? שרה ילדה בת תשעים, ברבקה נאמר "כי עקרה היא" וכן ברחל "ורחל עקרה". מסבירים חז"ל כי הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, ועל כן עשה שיהיו עקרות, כדי שיתפללו אליו.

דהיינו שמכיון שה' רוצה כביכול שיתפללו אליו וכנראה, שתפילה עמוקה ואמיתית נובעת כאשר יש לאדם צורך גדול, עושה ה' שהצדיקים יצטרכו ישועה וכך יתפללו אליו מעומק הלב. נשאלת השאלה, הלא ה' הטוב המוחלט, והיאך בגלל רצון כביכול שלו שיתפללו אליו, הוא גורם סבל לצדיקים כדי להביאם למצב שיצטרכו להתפלל אליו? וכי אין הדבר דומה לאדם עשיר אשר מתעורר בו הרצון לתת צדקה, אך אין לו בסביבתו עני שיוכל לתת לו, ולכן שורף הוא את נכסיו של שכנו – והופכו לעני. כעת יש לו אפשרות לתת צדקה, הרי לא יחשב הדבר להטבה אלא לרשעות ורוע.

הרב אליהו דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (חלק א) מתקן לנו טעות מסוימת בתפיסתנו אשר על סמך תפיסה זו נשאלת שאלתנו, אומר הרב דסלר כי כוונת המאמר הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, אינה שכביכול הקב"ה צריך או רוצה למענם את התפילה, אלא כוונת המאמר – למען הצדיק, למען האדם הקב"ה רוצה שהאדם יזדקק לו ויתפלל אליו. אך הדברים סתומים מפני מה טוב לו לאדם שיצטרך להתפלל לשם הבנה זו עלינו להעמיק במהות הקשר בורא – אדם.

רמב"ם בתחילת הלכות יסודי התורה כותב "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאות"

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ספר בראשית, תולדות | מתויג: , , , , , , , | 1 Comment »

בראשית – התועלת שבתפילה

Posted by toraportion ב- 15 באוקטובר 2009

ידועה היא השאלה מה הצורך להתפלל לבקש בקשות מבורא העולם, הרי כל צרכינו גלויים וידועים לפניו, ואם אנו זכאים שייטיב לנו מדוע שלא נזכה לכך גם בלי תפילותינו, ואם איננו זכאים מה תועיל תפלתינו.

התשובה לשאלה זו נתפרשה בפרשתינו, וכך נאמר: "וְכל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָֹה אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבד אֶת- הָאֲדָמָה" (בראשית פרק ב פסוק ה) ומפרש רש"י: "וכל עשב השדה טרם יצמח. עדיין לא צמח. ובשלישי שכתוב ותוצא, לא יצאו אלא על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי. ולמה, כי לא המטיר. ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים", למדנו מכאן יסוד גדול שאין הקב"ה משפיע את ברכתו עלינו אלא רק ע"י תפילה, אבל אם לא נתפלל, חלילה, לא יוריד לנו את שפע ברכתו, גם בדבר שהיה ראוי שנקבל על פי מעשינו. וכדברי הרמח"ל בספרו דרך ה' (חלק ד פרק ה) "שענין התפילה הוא מן הסדרים שסדרה החכמה העליונה. שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו יתברך, צריך שיתעוררו הם אליו ויתקרבו לו, ויבקשו פניו. וכפי התעוררותם לו, כן ימשך להם השפע. ואם לא יתעוררו, לא ימשך להם".

אלא שעדין נשאר להבין מה הסיבה לכך שאין השפע יורד אלא רק ע"י תפילה. הגמרא במסכת חולין (דף ס ע"ב) שהיא כנראה המקור לדברי רש"י שהזכרנו קודם, מוסיפה משפט נוסף שיפתח פתח להבנת הענין, וכך אומרת הגמרא: "מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים". כלומר הקב"ה מעוניין שיתפללו אליו ולכן מונע מבני האדם לקבל את צרכיהם שבכך הוא גורם להם להתפלל אליו. נמצאנו למדים שהתפילה היא לא אמצעי להשגת המטרה אלא היא היא המטרה בעצמה, והאמצעי להביא את האדם לתפילה היא למנוע ממנו לקבל את מה שראוי שיקבל. דבר דומה רואים גם בגמרא במסכת יבמות (דף סד ע"א) "א"ר יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים".

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in בראשית, ספר בראשית | מתויג: , , , , , , , , , | 4 Comments »