פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘שמות’

תצוה – עבודת ה' אופטימאלית

Posted by toraportion ב- 4 במרץ 2010

בפרשה הקודמת תארה התורה את צורת עשיתם של כלי המשכן מלבד מזבח הקטורת המתואר בסוף פרשתינו "ועשית מזבח מקטר קטורת" וגו' (שמות ל, א). המפרשים שואלים: מדוע הציווי לעשיית מזבח הקטורת נאמר רק עתה, ולא בפרשת תרומה ששם מפורט הציווי של בניית המשכן עצמו, הקרשים החצר וגם כלי המקדש, בהם הארון, השולחן והמנורה. זהו המקום המתאים לצוות גם כן על עשיית מזבח הקטורת, באשר גם מזבח זה היינו מהכלים הפנימיים. אך התורה אינה מצווה על מזבח זה אלא לאחר ציווי עשיית בגדי הכהונה, וציווי שבעת ימי המילואים, שהם חנוכת עבודת המשכן, ונשאלת השאלה מדוע אכן כך הם פני הדברים?

משיבים על כך המפרשים ששונה עבודת הקטורת המיועדת על מזבח זה מיתר עבודת המקדש, בביאור השוני נוקטים המפרשים בסגנון שונה זה מזה, אך לכאורה בכדי להבין זאת היטב מהווים הסברים אלו השלמה זה לזה. בפירוש רבינו עובדיה ספורנו, מצינו חלוקה מסוימת בייעודי עבודות המשכן- המקדש השונות. ישנם אשר מטרתן השכנת השכינה כאמור "ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו" (שמות כה, ח-ט) דהיינו צורת בניית המשכן ואופן עיצוב הכלים ומקומם, הן בהתאמה לייעודם – השראת השכינה. כן מצאנו את דברי הכתוב על עבודת הקרבנות "ונועדתי שמה לבני ישראל" (שם כט, מג) דהיינו כלשון הספורנו: "להוריד מראה כבודו בבית". מה שאין כן ייעוד עבודת מזבח הקטורת שענינו "לכבד את הא-ל יתברך אחרי בואו לקבל ברצון עבודת עמו בקרבנות הבוקר והערב ולשחר פניו במנחת קטורת". והיינו שיש את המטרה הקבועה של תבנית המשכן וכליו, והיא עיצוב מקום מתאים לרעיון השראת השכינה, כמו כן יש מטרה מהיבט תפעולי יותר- עבודת הקרבנות הסדירה שיעודה מראה כבודו במשכן. אולם עבודת הקטורת אין בה משום ייעודים אלו, אלא היא נועדה לכבד את הא-ל, מעין פעולה התנדבותית נוספת הבאה להראות את אהבתנו וקרבתנו אליו, בכך שקיבל את עבודותינו האחרות.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ספר שמות, תצוה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

יתרו – המבנה הסידורי של עשרת הדברות

Posted by toraportion ב- 11 בפברואר 2010

נדמה, שאין זו מן ההפרזה לומר, שהטקסט היהודי המפורסם ביותר הוא עשרת הדברות. במאמר שלהלן נסקור את עשרת הדברות, וננסה להבין מדוע הדברות סודרו דווקא בצורה שסודרו. להלן עשרת הדברות (שמות כ, ב-יד):

 

 

א. אנכי ה' אלוקיך.

ב. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני.

ג. לא תשא את שם אלוקיך לשוא.

ד. זכור את יום השבת.

ה. כבד את אביך ואת אמך.

ו. לא תרצח.

ז. לא תנאף.

ח. לא תגנוב.

ט. לא תענה ברעך עד שקר.

י. לא תחמוד בית רעך.

 

 

המתבונן בטקסט ישים לב לשוני בולט בין חמשת הדברות הראשונות לבין החמש האחרונים. בחמשת הדברות הראשונות לצד הציווי, מופיעים או נימוקים, או אמצעי ענישה, או דברי עידוד. בדיבר הראשון הכתוב אומר, "אנכי ה' אלוקיך אשר הוציאתך מארץ מצרים", כלומר, האל משכנע את המאמינים בנוכחותו על ידי הזכרת העובדה שהוא הוציאם ממצרים. גם בדיבר החמישי מופיע שיכנוע, "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". בדיבר השני והשלישי מופיע הציווי ועונשו בצידו. "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה וכו' לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים". גם בדיבר השני מופיע הציווי ועונשו בצידו: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְקֹוָק אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא"  בדיבר הרביעי, מופיע הציווי עם נימוק וטעם: "זכור את יום השבת וגו' כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ". לעומת זאת בחמשת הדברות האחרונות מופיע הציווי ללא שום תוספת, לא נימוק, לא שידול, ולא עונש. עובדה זו אומרת דרשני!

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in יתרו, ספר שמות | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

בא – התחדשות האומה בכח קידוש החודש

Posted by toraportion ב- 17 בינואר 2010

"שש מאות ושלש עשרה מצוות נצטוו ישראל" (מסכת מכות כג, ב), ואין אתה יודע מי מהן חשובה יותר (אבות פ"ב מ"א), על כולן כאחד באנו בברית, ועל כל דברי ה' אמרנו "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז). אבל אמרו חכמים, שאת התורה היה צריך להתחיל ממצוות קידוש החודש המוזכרת בפרשתינו שנאמר "החודש הזה לכם" (שמות יב, ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. (ילקוט שמעוני שמות פי"ב, ורש"י בראשית א, א). "והיא מצוות עשה אחת לחשב ולידע ולקבוע באיזה יום תחילת כל חודש מחדשי השנה" (רמב"ם הלכות קידוש החודש בהקדמה).

מהי החשיבות המיוחדת במצווה זו שנצטוו בה ישראל עוד בהיותם במצרים, ובה הם מתייחדים, כמו שאמרו חז"ל: "החודש הזה לכם, לכם'-ולא לאחרים" (פסיקתא רבתי ט"ו) וכל זה עוד טרם שקבלו תורה.

השנה היהודית היא 355 ימים כמספר המילה שנ"ה והם 12 חודשים של חודשי הלבנה, שהם נקראים חדשים על שם המחזוריות של הלבנה שמתחדשת בהם כל פעם מחדש, לעומת שנת החמה שמונה 365 ימים, שהוא ההיקף האחד שתלוי בשמש, ואין בה חלוקה אמיתית לחודשים , מה הוא הנושא המיוחד של ספירת השנה לפי החדשים של הלבנה?

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in בא, ספר שמות | מתויג: , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

שמות – משה והמים

Posted by toraportion ב- 3 בינואר 2010

עם תחלת ספר שמות, המקרא מספר לנו את סיפור לידתו והצלתו של משה רבנו. פרעה המשעבד הראשון לעם היהודי גוזר גזירה נוראה "וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות א, כב). אמו של משה ממהרת אחרי הלידה להטמין את התינוק בתוך תיבה שצפה ביאור, ומוסתרת בין קני הסוף העבות הגדלים על שפת היאור. בת פרעה יורדת במקרה לרחוץ ביאור, ומוצאת את התינוק בוכה בתוך התיבה. היא מזהה את התינוק כילד עברי, ולכן היא טורחת למצוא לו מינקת עברייה. עם גמילתו מחזירה המינקת את התינוק לבת פרעה ואז מקבל התינוק את שמו משה. "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, י). משה מקבל את שמו על שם הפעולה הטריוויאלית שעשתה בת פרעה "כי מן המים משיתהו". ומאז כך התורה מכנה אותו.

ידועים דברי המדרש "ששמו של אדם הוא על מעשיו", כלומר, השמות המקראיים מבטאים את המהות הפנימית של נושא השם וכך כותב מדרש שכל טוב (בראשית פרק לח) "וזה שאמר הכתוב (תהלים פרק מו פסוק ט) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ: אל תקרא שַמות, אלא שֵמות, שמו של אדם הוא על מעשיו"

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ספר שמות, שמות | מתויג: , , , , | Leave a Comment »