נח – חטאם של דור הפלגה

בפרשתינו התורה מספרת על חטאם ועונשם של שני דורות קדומים, דור המבול ודור הפלגה, בעוד שחטאם של דור המבול מפורש בפסוק "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית פרק ו פסוק יא), ומפרש רש"י שם "ותשחת- לשון ערוה ועבודת אלילים: ותמלא הארץ חמס- גזל". חטאם של דור הפלגה אינו מפורש וכדברי המדרש רבה (פרשה לח) "מעשה דור המבול נתפרש מעשה דור הפלגה לא נתפרש". וכך מתארת התורה את מעשיהם של אותו הדור "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים… וַיּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְראשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" (בראשית פרק יא פסוק א, ד). בהתבוננות שטחית נראה שמדובר בדור מאוחד שחי בשלום והרמוניה וכל מטרת בניית המגדל היתה לשמירת האחדות, אלא שלאחר עיון במדרש ובמפרשים נגלה שהיתה להם כוונה נסתרת, רש"י מביא בשם המדרש שבמילים "ודברים אחדים" מרומז חטאם וכונתם האמיתית, וכך כותב רש"י: "באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם", על פי שני הפרושים האלו שמביא רש"י מטרתם היתה מרידה וכפירה במלכות הקב"ה, וכן מבואר בגמרא בסנהדרין (דף קט, א) שלמדה זאת ממה שנאמר בהמשך "וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם" שהכונה לעבודה זרה "תניא רבי נתן אומר כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו, כתיב הכא נעשה לנו שם, וכתיב התם ושם אלהים אחרים לא תזכירו, מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים".

להמשיך לקרוא "נח – חטאם של דור הפלגה"

אמור – תפקיד הכהנים לעומת הכהן גדול

תחילת פרשתנו עוסקת בדינים המיוחדים של משפחת הכהונה כאשר הציווי הראשון הוא איסור להטמא למת – איסור לבוא במגע עם המת או לשהות תחת אותה קורת גג כנאמר "…אמור אל הכהנים בני אהרון לנפש לא יטמא בעמיו" (ויקרא פרק כא פסוק א). מלבד לשבעת הקרובים – אב, אם, בן, בת, אח, אחות ואשה (ע"פ המסורת "שארו הקרוב אליו" היינו אשתו) – להם מותר לו להטמא ויתכן אף שיש בזה מצוה, וכמבואר בהמשך הפרשה "כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו לבנו ולבתו ולאחיו: ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא" (שם פסוק ב-ג).

בנוסף לכך ישנם גם איסורי חיתון מיוחדים לכהנים שאין לשאר בני ישראל. בפסוק י"א אנו קוראים על דינים המיוחדים לכהן הגדול "ועל כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולאמו לא יטמא" הכהן הגדול מצווה שלא להטמא אפילו לשבעת הקרובים שהותרו לכהן הפשוט להטמא אליהם (הבדל נוסף הוא באיסור חיתון נוסף על הכהן הפשוט).

חלוקה זו על פניה הינה אך החמרה של איסורי הכהן הגדול על הכהן הפשוט, מחמת מעמדו הרב יותר. נראה שככל שהמעמד רב יותר כך האיסורים רבים וחמורים יותר. אך כפי שנראה להלן ההבדל בין סוגי קדושת (דיני) הכהונה הינו מהותי יותר.

להמשיך לקרוא "אמור – תפקיד הכהנים לעומת הכהן גדול"