פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘סוכות’

וזאת הברכה – שמיני עצרת וסיום התורה

Posted by toraportion ב- 8 באוקטובר 2009

היום האחרון של חג הסוכות נקרא שמיני עצרת וכלשון הפסוק (במדבר פרק כט פסוק לה) "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם" רש"י שם מסביר את משמעות הלשון 'עצרת' על פי דברי הגמרא בסוכה (דף נה, ב) "שבעים פרים כנגד מי – כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה – כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך" דהיינו בחג הסוכות יש גם לאומות העולם שייכות שהרי שבעים הפרים שהקריבו בבית המקדש בימי החג הם כנגד אומות העולם, ובאמת גם לעתיד לבוא יהיה לאומות העולם חלק בחג וכנאמר בהפטרה לחג הסוכות "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהֹוָ-ה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת" (זכריה פרק יד פסוק יז). ואילו היום השמיני נועד רק לעם ישראל ולכן הקריבו רק פר אחד, ומכאן מגיע השם 'עצרת' מלשון עצירה דהיינו יש כאן עצירה לפני החזרה לימי החול שאותו עם ישראל חוגג לבדו.

יום שמיני עצרת שונה משאר ימי החג בכך שהמצוות המיוחדות הנוהגות בסוכות, הישיבה בסוכה ונטילת הלולב, אינם נוהגת ביום זה, ניתן אולי להסביר זאת על פי הרעיון שהזכרנו קודם, בשאר ימי החג יש חלק לאומות העולם לכן יש צורך ליחד את עם ישראל, העם הנבחר, עמו של בורא עולם ולהבדילו משאר האומות, וזאת ע"י מצוות אלו. אבל בשמיני עצרת שהוא היום שכולו מיוחד רק לעם ישראל שאז המלך, בורא העולם שמח עם אוהביו עם ישראל, אין כבר צורך ליחד אותם בסממנים אלו.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in וזאת הברכה, ספר דברים | מתויג: , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

סוכות – סוכה כביטוי לשיבה הביתה

Posted by toraportion ב- 1 באוקטובר 2009

בלוח השנה המקראי ישנם שתי מערכות של חגים. מערכת שלושת רגלים הכוללת בתוכה את פסח, שבועות, סוכות. ומערכת ימים נוראים הכוללת בתוכה את ראש השנה, יום כיפור וגם את סוכות. [המקור להשתייכות של סוכות לימים הנוראים, ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור יז ד"ה [ה] דבר אחר. שכתב שד' המינים מסמלים את הזכייה בדין של הימים הנוראים]. נמצא, שחג הסוכות שייך לשתי קבוצות התייחסות, למערכת שלושת הרגלים ומערכת ימים נוראים.

בתורה מופיעים הסיבות לחגיגת החגים. הציווי לחוג את שלושת הרגלים מופיע לראשונה בספר שמות (כג, יד- טז) מיד בתום מתן תורה. "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר …לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם … וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה"

בלשון התורה, החגים קשורים ללוח השנה החקלאי. פסח באביב, שבועות בקציר, וסוכות באסיף. ובאמת פרשני המקרא (ראה ראב"ע ורשב"ם שם, וכן במורה נבוכים חלק שלישי פרק מג) מוצאים קשר מהותי בין שמחת החקלאי למועדי ישראל. היהודי המפרנס את ביתו בתקופה בה הכלכלה התבססה על עבודת האדמה, מרומם ומקדש את הזמנים המיוחדים בהם הוא שמח בשדותיו וביבולו ומודה לאלוקים על השפע שזכה.

בנוסף לכך, מאחורי כל חג עומד לו אירוע היסטורי, בראש השנה נברא העולם. ביום כיפור אלוקים סלח על חטא העגל. בפסח, יצאו עם ישראל ממצרים. בשבועות ניתנה התורה. אך לגבי סוכות אין לנו מידע מדויק הקושר את החג עם אירוע היסטורי מיוחד. התורה בספר ויקרא (כג, מב) רומזת לאיזושהי התרחשות בעטייה אנו חוגגים. "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם".

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in במעגל השנה, סוכות | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »