פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘נדר’

פרשת מטות-כוחו של דיבור

Posted by toraportion ב- 16 ביולי 2009

בפרשתנו אנו נתקלים שלוש פעמים בכוחו של הדיבור, בשלוש פרשות שונות. נתחיל מפרשת נדרים בה נפתחת הפרשה:

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה: (במדבר פרק ל פסוקים ב-ג).

בקריאת הפסוקים מתעוררים כמה תמיהות. מה ההבדל בין שבועה לבין נדר? ומדוע הפרשה נפתחת בביטוי "זה הדבר אשר צוה ה'" ?

הגמ' בנדרים (דף ב, ב) עונה על השאלה הראשונה ועומדת על ההבדל שבין נדר לשבועה. נדר הוא אמירה בה אדם יכול לאסור על עצמו חפץ מסוים ולומר כיכר לחם זה אסור עלי כטריפה. לעומת זאת בשבועה האדם לא מחיל איסור על חפץ, אלא מחיל איסור על עצמו. כלומר, אני לא אעשה כך וכך. ומכאן נגזרת ההלכה שאי אפשר להחיל נדר על פעולה אלא רק על חפץ, כלומר, האמירה אני נודר לא לחצות כביש אלא במעבר חצייה אינה תופסת כנדר, ורק שבועה תאסור פעולה זו. ומאידך, שבועה לא חלה על חפץ אלא רק אוסרת פעולה ולכן לדוגמא, האמירה אני נשבע שמשקה קל עבורי נחשב כרעל לא חלה כשבועה. רק באמצעות נדר אפשר להחיל איסור על חפץ. בשפה למדנית:  נדר הוא איסור חפצא [איסור על החפץ] ושבועה איסור גברא [איסור על האדם].

המשמעות הפילוסופית של נדר היא היכולת של האדם לשנות את המבנה המטאפיזי של חפץ. להפוך חפץ שמותר לשימוש, לדבר האסור.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in מטות, ספר במדבר | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »