פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘משך חכמה’

לך לך – סופם של אויבי ישראל

Posted by toraportion ב- 27 באוקטובר 2009

אברהם אבינו נתבשר בברית בין הבתרים על כך שעם ישראל עתידים להיות עבדים במצרים, וישתעבדו בהם ויענו אותם וכנאמר: "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית פרק טו פסוק יג). מיד לאחר מכן נאמר לאברהם שאותו הגוי שישתעבד בעם ישראל יקבל את עונשו: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (שם פסוק יד), מסביר רש"י שמה שנאמר "וגם" מרמז שלא רק המצרים יבואו על עונשם על אשר עינו את בני ישראל אלא כל אויבי ישראל בכל הדורות שיצרו לעם ישראל יבואו בסופו של דבר על עונשם, וכך כותב רש"י: " 'וגם', לרבות ארבע מלכיות, שאף הם כלים על ששיעבדו את ישראל". והבטחה זו היא שעמדה לאבותינו ולנו שבל דור ודור עומדים אלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.

השאלה הנשאלת היא שהרי המצרים בעצם קיימו את גזרת הקב"ה להעביד ולענות את בני ישראל, זרעו של אברהם, א"כ מדוע מגיע להם להיענש על כך, הרי בסך הכל קיימו את גזרת ה'.

הרמב"ן עמד על שאלה זו ופירש שזו כוונת התורה במה שכתבה: "וגם את הגוי וכו'"  כלומר מילת וגם מיותרת היה צריך להיות כתוב 'ואת הגוי  אשר יעבודו דן אנכי'  אלא כוונת הקב"ה לומר שאף שעשו גזרתי בכל זאת אני ידון אותם והעניש אותם על כך, וכך פירש הרמב"ן: "והנכון בעיני, כי טעם וגם, אף על פי שאני גזרתי על זרעך להיות גרים בארץ לא להם ועבדום וענו אותם, אף על פי כן אשפוט את הגוי אשר יעבודו על אשר יעשו להם, ולא יפטרו בעבור שעשו גזרתי". והסיבה לכך, מסביר הרמב"ן, שאם המצרים היו עושים באמת רק מה שגזר ה' לא היו נענשים, אבל המצרים עשו יותר ממה שנגזר עליהם בכך שהשליכו את בניהם ליאור ומיררו את חייהם והעבידו אותם בפרך ורצו למחות את שמם, ועל כך הם נענשים.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in לך לך, ספר בראשית | מתויג: , , , | Leave a Comment »

בלק-ברכות בלעם

Posted by toraportion ב- 10 ביולי 2008

בלעם מוזמן על ידי בלק מלך מואב לקלל את ישראל מפני פחד מואב כי אחרי שישראל גברו במלחמה על מלכי האמורי החזקים ודאי שעתה בנקל יכבשו אף את ארץ מואב. בידי השליחים של בלק מסר ברור לבלעם "וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר": (במדבר כב, ו)

בלעם מברך ומקלל בשם ה', ולכן הוא מתנה את יכולתו לקלל את ישראל בכך שהא-ל יאפשר לו לבצע את רצונו לקללם. וכמו שנאמר "וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהֹוָ-ה בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר": (במדבר כג, יב)

ונשאלת השאלה האם אכן אין לבלעם כח לקלל למרות רצון הא-ל, האם צריך למנוע ממנו את זממו, וכי לא די שהא-ל יחליט שאינו מתחשב בדבריו, וישראל יצליחו למרות קללת בלעם?

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in בלק, ספר במדבר | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »