פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘מעגל השנה’

סוכות – סוכה כביטוי לשיבה הביתה

Posted by toraportion ב- 1 באוקטובר 2009

בלוח השנה המקראי ישנם שתי מערכות של חגים. מערכת שלושת רגלים הכוללת בתוכה את פסח, שבועות, סוכות. ומערכת ימים נוראים הכוללת בתוכה את ראש השנה, יום כיפור וגם את סוכות. [המקור להשתייכות של סוכות לימים הנוראים, ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור יז ד"ה [ה] דבר אחר. שכתב שד' המינים מסמלים את הזכייה בדין של הימים הנוראים]. נמצא, שחג הסוכות שייך לשתי קבוצות התייחסות, למערכת שלושת הרגלים ומערכת ימים נוראים.

בתורה מופיעים הסיבות לחגיגת החגים. הציווי לחוג את שלושת הרגלים מופיע לראשונה בספר שמות (כג, יד- טז) מיד בתום מתן תורה. "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר …לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם … וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה"

בלשון התורה, החגים קשורים ללוח השנה החקלאי. פסח באביב, שבועות בקציר, וסוכות באסיף. ובאמת פרשני המקרא (ראה ראב"ע ורשב"ם שם, וכן במורה נבוכים חלק שלישי פרק מג) מוצאים קשר מהותי בין שמחת החקלאי למועדי ישראל. היהודי המפרנס את ביתו בתקופה בה הכלכלה התבססה על עבודת האדמה, מרומם ומקדש את הזמנים המיוחדים בהם הוא שמח בשדותיו וביבולו ומודה לאלוקים על השפע שזכה.

בנוסף לכך, מאחורי כל חג עומד לו אירוע היסטורי, בראש השנה נברא העולם. ביום כיפור אלוקים סלח על חטא העגל. בפסח, יצאו עם ישראל ממצרים. בשבועות ניתנה התורה. אך לגבי סוכות אין לנו מידע מדויק הקושר את החג עם אירוע היסטורי מיוחד. התורה בספר ויקרא (כג, מב) רומזת לאיזושהי התרחשות בעטייה אנו חוגגים. "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם".

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in במעגל השנה, סוכות | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

ראש השנה – יום הדין וייעוץ נישואין

Posted by toraportion ב- 16 בספטמבר 2009

אחד מידידי, יועץ נישואין במקצועו, שיתף אותי פעם ברזי המקצוע שלו. כאשר מגיע בפני, כך אמר, זוג לייעוץ, הם מלאים בדרך כלל טענות רבות זה על זו וזו על זה. בתחילה אני שומע את השטף הראשון, שלפעמים הוא חמור וקשה עד מאד, ונותן להם לשפוך את סערת הרגשות הראשונית. זאת כדי ליצור אוירה רגועה יותר, להמשך הדיון. אחר כך, אני רגיל להציג בפניהם שאלה אחת, גורלית ומשמעותית. האם אתם חפצים בהמשך הקשר? האם אחרי כל הטענות, העוינות והכעס, עדיין אתם מעונינים בשיתוף ביניכם?

פעם, כך סיפר, השיב לו בעל אחד על שאלה זו: האם זוהי התשובה שלך לכל הטענות הקשות שלי? וכי אם אני עדיין רוצה להמשיך את הנישואין שלנו, זה כבר מבטל את כל העוולות והפשעים שעשתה אשתי? האם זה אומר שאני סולח לה באמת על הכל? הרי היא זלזלה בי והשפילה את כבודי! עד עתה אני מתרתח בתוך ליבי כשאני נזכר  במה שהיה אז, באותו ערב שבת אומלל! ומה יהיה עם ההרגלים המוזרים והמשונים שלה? ומה עם. . .

עוד רגע קט, וגם האישה היתה חוזרת לטענותיה וכעסיה. כנראה שני הצדדים לא היו בבחינת טלית שכולה תכלת.

בניגוד לנורמות המקצועיות של ידידי, המחייבות תמיד להיות קשוב ומוכן לשמוע, בפעם הזאת הפסיק היועץ את הבעל באמצע דבריו. הוא חשש שמא יחזור ויתעורר גל הטענות וההאשמות, ובזה לא ראה כל תועלת. אני אסביר לכם את הענין, כך אמר לזוג.

השאלה שהצגתי בפניכם, אמורה לקבוע את אופיו של המשך הדיון בצורה מכרעת. היא, בעצם, קובעת את מגמת הדיון כולו. אם מגמתכם איננה לייצב ולחדש את חיי הנישואין ואת הקשר ביניכם, אז אתם באתם אלי כאל שופט. תפקידי יהיה, א"כ, לחפש את הצדק ואת היושר. מי אשם במעשיו, ומי צודק בהתנהגותו. לא ברור שזהו תפקידי, שהרי אינני דיין, כי אם יועץ נישואין, אבל זה מה שאתם, בעצם, מבקשים ממני. אבל אם רצונכם לחיות יחד עדיין קיים, אז מקבל כל הסיפור פנים חדשות. במקרה כזה איננו מחפשים את הצדק בוויכוח ביניכם. אנו מבקשים למצוא דרך לפתור את הבעיות, כדי ששניכם תהיו מרוצים. אין זה אומר, כמובן, שאין משמעות לטענות של כל אחד מכם. ההיפך הוא הנכון. כל הפרעה או כאב שחש אחד מכם, יש להם מקום ומשקל במערכת היחסים שלכם, ועלינו להתייחס אליה, כדי שחייכם יזרמו בנעימות ובחופשיות. יתכן אפילו שבמהלך כזה עלינו לדייק בכל פרט יותר מאשר במשפט, אבל איננו ניגשים לענין מנקודת מבט של צדק ומשפט, אלא מתוך רצון טוב לתקן ולשפר, ולפתור את הבעיות. הפתרון יכול להיות קל או קשה, ופעמים רבות הוא יהיה גם כואב, שהרי כרוכים בו הרגלים מושרשים ותכונות אופי מוטבעות, אבל המגמה תהיה ברורה. להביא לשיפור מערכת היחסים, לשביעות רצונם של שני הצדדים.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in במעגל השנה, ראש השנה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

שבועות – כריתת ברית

Posted by toraportion ב- 28 במאי 2009

התלמוד (שבת דף פח ע"א), מספר על דו-שיח מענין, שהתנהל בין רבא, מגדולי חכמי התלמוד, לבין צדוקי אחד. אותה שעה היה רבא יושב ומעיין בסוגיא, כאשר כף ידו היתה מונחת מתחת לרגלו, ומתוך הלחץ והכובד, נמעכה ידו מעט ונפצעה. ידו של רבא דיממה, ורבא המשיך בלימודו בלי לשים לב.

הצדוקי לא היה מסוגל להבין סוג כזה של התמסרות ללימוד תורה, והוא פנה לרבא בשאלתו הקנטרנית. עמא פזיזא, כך אמר. אתם היהודים הייתם פזיזים בעבר, כאשר אמרתם במעמד הר סיני: 'נעשה ונשמע'. מדוע הקדמתם את פיכם לאוזניכם? כיצד קבלתם על עצמכם את התורה, בלי לשמוע תחילה את תוכנה? ועדיין בפזיזותכם נשארתם. ראה באיזו מסירות חסרת פשר אתם עוסקים בתורה! התמסרות כזו של אדם, היתה מעבר לתפיסתו של הצדוקי.

רבא לא איבד את סבלנותו, והשיב לו בפסוק מספר משלי (יא, ג). "תומת ישרים תנחם, וסלף בוגדים ישדם" (ישדם הוא משורש שדד, במובן של שוד ושבר). אנחנו, אומר רבא, שהתנהגנו בתמימות, תתקיים בנו הצלע הראשונה של הפסוק, ואותם אלה הנוהגים בחשדנות יתר, תתקיים בהם הצלע השניה. בזה מסתיים הסיפור המובא בתלמוד, ולנו נותר להתבונן מעט במשמעות הדיאלוג הזה.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in במעגל השנה, שבועות | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »