פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘יבמות’

תולדות – תפילה כהתחברות

Posted by toraportion ב- 14 בנובמבר 2009

פרשתינו מתחילה בתפילתם של יצחק ורבקה על כך שלא זכו עדין לפרי בטן "ויעתר יצחק לה' נוכח אשתו כי עקרה היא" (בראשית כה, כא). חז"ל (יבמות סד, א) מקשים מפני מה היו אמותינו עקרות? שרה ילדה בת תשעים, ברבקה נאמר "כי עקרה היא" וכן ברחל "ורחל עקרה". מסבירים חז"ל כי הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, ועל כן עשה שיהיו עקרות, כדי שיתפללו אליו.

דהיינו שמכיון שה' רוצה כביכול שיתפללו אליו וכנראה, שתפילה עמוקה ואמיתית נובעת כאשר יש לאדם צורך גדול, עושה ה' שהצדיקים יצטרכו ישועה וכך יתפללו אליו מעומק הלב. נשאלת השאלה, הלא ה' הטוב המוחלט, והיאך בגלל רצון כביכול שלו שיתפללו אליו, הוא גורם סבל לצדיקים כדי להביאם למצב שיצטרכו להתפלל אליו? וכי אין הדבר דומה לאדם עשיר אשר מתעורר בו הרצון לתת צדקה, אך אין לו בסביבתו עני שיוכל לתת לו, ולכן שורף הוא את נכסיו של שכנו – והופכו לעני. כעת יש לו אפשרות לתת צדקה, הרי לא יחשב הדבר להטבה אלא לרשעות ורוע.

הרב אליהו דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (חלק א) מתקן לנו טעות מסוימת בתפיסתנו אשר על סמך תפיסה זו נשאלת שאלתנו, אומר הרב דסלר כי כוונת המאמר הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, אינה שכביכול הקב"ה צריך או רוצה למענם את התפילה, אלא כוונת המאמר – למען הצדיק, למען האדם הקב"ה רוצה שהאדם יזדקק לו ויתפלל אליו. אך הדברים סתומים מפני מה טוב לו לאדם שיצטרך להתפלל לשם הבנה זו עלינו להעמיק במהות הקשר בורא – אדם.

רמב"ם בתחילת הלכות יסודי התורה כותב "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאות"

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ספר בראשית, תולדות | מתויג: , , , , , , , | 1 Comment »

בראשית – זוגיות

Posted by toraportion ב- 15 באוקטובר 2009

בפרשת השבוע, כחלק מתיאור יצירת אדם הראשון בגן עדן, מתוארת יצירת האישה. (בראשית פרק ב פסוק יח) "ויאמר ד' אלוקים, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". במאמר תלמודי שנון, הנותן ביטוי לטרגיות שבזוגיות, מחלקים חז"ל את צמד המילים 'עזר כנגדו' לשניים, ואומרים (יבמות דף סג ע"א), זכה עזר, לא זכה כנגדו. כאילו מתוארים כאן שני מצבים נפרדים זה מזה.

זה שלפעמים הופכת הזוגיות לגיהינום, זה ידוע לנו היטב, ואין פלא אם כבר חז"ל הכירו את המציאות הזו. אבל הצמדת הפירוש הזה לדברי התורה, מעוררת תמיהה לא קטנה. שהרי הרוח המנשבת בפרשה הזו של יצירת האישה היא אופטימית לחלוטין. הקב"ה מתבונן ביציר כפיו מבחין, כביכול, בבדידותו המציקה, ומגיע למסקנה לגאול את האדם הבודד, ולהכין עבורו בת זוג. ואכן, התורה ממשיכה ומספרת על יצירת האישה, ומצטטת את שיר האהבה של אדם הראשון (שם פסוק כג): "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת". האווירה הרומנטית בעיצומה. קשה לשמוע כאן איזשהו צליל של טרגדיה.

התורה גם מציבה את האידיליה הזו כסמל וכדוגמה לכל הזוגות האנושיים, ואומרת (שם פסוק כד): "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". בשבע הברכות הנאמרות תחת החופה, שמקורם בתלמוד (כתובות דף ח ע"א), אנחנו מאחלים לזוג הטרי הנישא זה עתה: "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". על כל פנים, לא ברור כיצד מצאו חז"ל בפסוק זה שורש למציאות הטראגית של זוגיות הרוסה וכואבת.

מאידך, עלינו להודות שיש משהו לא ברור בצמד המילים עזר כנגדו. המלה עזר יוצרת אצלנו קונוטציה חיובית של עזרה, תמיכה והדדיות, אבל המילה כנגדו, מעוררת בהחלט קונוטציות שליליות של התנגדות ולעומתיות. למה אם כן נתכוונה התורה?

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in בראשית, ספר בראשית | מתויג: , , , , , , , | 1 Comment »