פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘דסלר’

מקץ – יוסף ושר המשקים

Posted by toraportion ב- 16 בדצמבר 2009

פרשתינו מתחילה מאותה נקודה שבה מסתימת הפרשה הקודמת פרשת וישב, יוסף יושב בבית האסורים ופותר את חלומו של שר המשקים לטובה, ומבשר לו שבעוד שלושה ימים הוא משתחרר מהכלא ושב לשרת את פרעה מלך מצרים, יוסף קיווה להשתחרר מן הכלא בעזרת שר המשקים. שר זה, חשב יוסף, בוודאי יכיר לו טובה על הפתרון האופטימי שהעניק לחלומו, ולכן ביקש ממנו להשתדל בשבילו אצל פרעה, וכך אמר יוסף לשר המשקים: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית פרק מ פסוק יד), אלא שלמרבה האכזבה ברגע ששר המשקים יוצא מבית הסוהר וחוזר לגדולה הוא שוכח מיוסף "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (שם פסוק כג), ובכך מסתיימת פרשת וישב. פרשתינו פרשת מקץ מתחילה במילים "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" (בראשית פרק מא פסוק א) בעקבות חלום זה מגיעה בסופו של דבר הישועה ליוסף כמתואר בהמשך הפרשה.

השאלה הנשאלת היא לשם מה מדגישה התורה את הזמן שחלף מאז ששכח שר המשקים את יוסף עד חלום פרעה, המדרש (בראשית רבה פרשה פט פיסקא ג) מסביר את הקשר בין הדברים, וכך כותב המדרש: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו (תהלים מ), זה יוסף, ולא פנה אל רהבים (שם), ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתווסף לו שתי שנים", על פי המדרש לא רק שהבקשה משר המשקים לא הועילה כלום, אלא מתברר שהיא אף הזיקה, שבגלל אותה בקשה נגזר על יוסף להישאר עוד שנתיים בבית האסורים.

אמנם צריך להבין מה היה חטאו של יוסף בכך שפנה לשר המשקים ומשום מה נענש?

רש"י (בראשית פרק מ פסוק כג) עונה על שאלה זו וכותב כך : "מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים", מדברי רש"י נראה שיוסף לא היה צריך לפנות ולבקש את הצלתו משר המשקים ולסמוך עליו שאכן הוא יפעל לשחרורו, אלא היה אליו רק לפנות ולבטוח בבורא עולם שיציל אותו.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in מקץ, ספר בראשית | מתויג: , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

תולדות – תפילה כהתחברות

Posted by toraportion ב- 14 בנובמבר 2009

פרשתינו מתחילה בתפילתם של יצחק ורבקה על כך שלא זכו עדין לפרי בטן "ויעתר יצחק לה' נוכח אשתו כי עקרה היא" (בראשית כה, כא). חז"ל (יבמות סד, א) מקשים מפני מה היו אמותינו עקרות? שרה ילדה בת תשעים, ברבקה נאמר "כי עקרה היא" וכן ברחל "ורחל עקרה". מסבירים חז"ל כי הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, ועל כן עשה שיהיו עקרות, כדי שיתפללו אליו.

דהיינו שמכיון שה' רוצה כביכול שיתפללו אליו וכנראה, שתפילה עמוקה ואמיתית נובעת כאשר יש לאדם צורך גדול, עושה ה' שהצדיקים יצטרכו ישועה וכך יתפללו אליו מעומק הלב. נשאלת השאלה, הלא ה' הטוב המוחלט, והיאך בגלל רצון כביכול שלו שיתפללו אליו, הוא גורם סבל לצדיקים כדי להביאם למצב שיצטרכו להתפלל אליו? וכי אין הדבר דומה לאדם עשיר אשר מתעורר בו הרצון לתת צדקה, אך אין לו בסביבתו עני שיוכל לתת לו, ולכן שורף הוא את נכסיו של שכנו – והופכו לעני. כעת יש לו אפשרות לתת צדקה, הרי לא יחשב הדבר להטבה אלא לרשעות ורוע.

הרב אליהו דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (חלק א) מתקן לנו טעות מסוימת בתפיסתנו אשר על סמך תפיסה זו נשאלת שאלתנו, אומר הרב דסלר כי כוונת המאמר הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, אינה שכביכול הקב"ה צריך או רוצה למענם את התפילה, אלא כוונת המאמר – למען הצדיק, למען האדם הקב"ה רוצה שהאדם יזדקק לו ויתפלל אליו. אך הדברים סתומים מפני מה טוב לו לאדם שיצטרך להתפלל לשם הבנה זו עלינו להעמיק במהות הקשר בורא – אדם.

רמב"ם בתחילת הלכות יסודי התורה כותב "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאות"

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ספר בראשית, תולדות | מתויג: , , , , , , , | 1 Comment »

תולדות – מהי האמת?

Posted by toraportion ב- 14 בנובמבר 2009

בפרשתינו התורה מספרת כיצד יצחק מתכנן לברך את עשו ושולח אותו קודם לשדה להביא לו ציד, ובינתיים רבקה אומרת ליעקב שיגיע ליצחק אביו כביכול בתור עשו ובכך יקבל את הברכה במקום עשו. סיפור זה מעורר כמה תמיהות, הרי מעשה זה של רבקה נראה לכאורה בהסתכלות שטחית כמעשה של מרמה, וברור שדבר זה צריך בירור. ועוד קשה וכי איך שיך לקבל ברכה ברמאות הרי הברכה כלל לא תחול עליו שהרי מדובר בברכה בטעות, וכן צריך להבין שאם מדובר כאן ברמאות מדוע כאשר נודע ליצחק דבר המרמה הסכים בדיעבד למעשה, כנאמר "וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" (בראשית פרק כז פסוק לג).

הרמב"ן (שם פסוק ד) מסביר שבאמת הברכה היתה צריכה להגיע ליעקב, שהרי הסיבה שיצחק רצה לברך את עשו היתה בגלל שהוא היה הבכור, אבל הרי עשו מכר ליעקב את הבכורה כמתואר קודם בפרשתינו. ובכך הוא ויתר על כל הזכויות שמגיעות לבכור כולל הברכות, אלא שעשו לא סיפר ליצחק שבאמת הברכות מגיעות ליעקב. וא"כ יוצא, שעשו הוא זה שרצה לקבל את הברכות ברמאות. ולכן מובן שכאשר נודע ליצחק את דבר המכירה הסכים שבאמת הברכות היו צריכים להגיע ליעקב ואמר "גם ברוך יהיה". וכך הדברים מתוארים במדרש תנחומא (הובא ברש"י בראשית כז, לו) "למה חרד יצחק, אמר שמא עון יש בי שברכתי הקטן לפני הגדול, ושניתי סדר היחס. התחיל עשו מצעק ויעקבני זה פעמים, אמר לו אביו מה עשה לך, אמר לו את בכורתי לקח, אמר בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין, עכשיו לבכור ברכתי, גם ברוך יהיה".

אמנם עדין צריך להבין שאף שבאמת יעקב קיבל את מה שהיה מגיע לו, אבל כיצד היה מותר לו לעשות מעשה של שקר, להגיע בתור עשו, הרי התורה הזהירה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז). ואדרבה מצינו בדברי חז"ל שיעקב אבינו מוכתר במידת האמת וכמו שנאמר (מיכה ז, כ) "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" ובמדרש תהלים (מזמור טו) נאמר: "ודובר אמת. זה יעקב" וא"כ כיצד הדברים מתישבים.

הרב אליהו דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (מדור ראשון עמ' 94)  מבאר את המושג "אמת", וכך כותב: "מהו אמת ומהו שקר? בתחילת חינוכנו הביננו, שאמת הוא כשמספרים עובדות כמו שאירעו, ושקר, כשמשנים מזה. אך זהו רק באופנים פשוטים, אבל למעשה יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כן. לפעמים אסור לומר דברים כמו שהם, כמו לספר מה שיש בו פגם לחבירו, בלי תועלת והכרח, ולפעמים צריך דוקא לשנות, כשהאמת לא יועיל אלא יזיק, כי אז מה שנראה כאמת הוא שקר, שמוליד תוצאות של רע, ומה שנראה כשקר מביא לתכלית האמת". כלומר אמת ושקר נמדדים לפי התוצאה כאשר המטרה של אמירת הדברים היא להגיע לתוצאה חיובית המעשה נקרא דבר אמת, ואילו כאשר מטרת הדברים היא לתכלית הרע המעשה נקרא דבר שקר אף שהעובדות נכונות. ולכן מסכם הרב דסלר שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לכוחות הרע.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ספר בראשית, תולדות | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »