פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Posts Tagged ‘אוריאל שלנגר’

בא – התחדשות האומה בכח קידוש החודש

Posted by toraportion ב- 17 בינואר 2010

"שש מאות ושלש עשרה מצוות נצטוו ישראל" (מסכת מכות כג, ב), ואין אתה יודע מי מהן חשובה יותר (אבות פ"ב מ"א), על כולן כאחד באנו בברית, ועל כל דברי ה' אמרנו "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז). אבל אמרו חכמים, שאת התורה היה צריך להתחיל ממצוות קידוש החודש המוזכרת בפרשתינו שנאמר "החודש הזה לכם" (שמות יב, ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. (ילקוט שמעוני שמות פי"ב, ורש"י בראשית א, א). "והיא מצוות עשה אחת לחשב ולידע ולקבוע באיזה יום תחילת כל חודש מחדשי השנה" (רמב"ם הלכות קידוש החודש בהקדמה).

מהי החשיבות המיוחדת במצווה זו שנצטוו בה ישראל עוד בהיותם במצרים, ובה הם מתייחדים, כמו שאמרו חז"ל: "החודש הזה לכם, לכם'-ולא לאחרים" (פסיקתא רבתי ט"ו) וכל זה עוד טרם שקבלו תורה.

השנה היהודית היא 355 ימים כמספר המילה שנ"ה והם 12 חודשים של חודשי הלבנה, שהם נקראים חדשים על שם המחזוריות של הלבנה שמתחדשת בהם כל פעם מחדש, לעומת שנת החמה שמונה 365 ימים, שהוא ההיקף האחד שתלוי בשמש, ואין בה חלוקה אמיתית לחודשים , מה הוא הנושא המיוחד של ספירת השנה לפי החדשים של הלבנה?

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in בא, ספר שמות | מתויג: , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

האזינו – השירה והתשובה

Posted by toraportion ב- 24 בספטמבר 2009

פרשת האזינו עוסקת בשירה שהיתה לעד בבני ישראל. משה רבינו נפרד מהעם אותו הוציא ממצרים אל הר סיני, קיבל עבורו תורה, התפלל בעדו תמיד, והוביל אותו במשך ארבעים שנות המדבר אל הארץ המובטחת, אל העתיד הטוב המצפה לו.

והנה בסוף הפרשה הקודמת מודיע הקב"ה למשה שלאחר הכל, העתיד גרוע מאוד, "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ, ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו" והעונש לא יאחר לבוא, "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים, והסתרתי פני מהם והיה לאכול" (דברים לא, טז-יז) .

הידיעה הזו יכולה לגרום ליאוש מוחלט, אחרי כל המסלול הנורא שעשה משה עם העם, ונשא אותו "כאשר ישא האומן את היונק" (במדבר יא, יב), אחרי כל המוסר, העדות, החוקים והמשפטים, ובמיוחד אחרי הכניסה לארץ, העם יעזוב את ה', אם כן מהי התקווה? מה יגרום לעם הזה להגיע אי פעם לעתיד טוב יותר משמעותי יותר, מתי יעבוד העם את ה' באמת? אם כישלון אדיר כזה צפוי להם, למרות כל הדברים אשר ראו עיניהם, ומיד מתעוררת השאלה, האם יש סיכוי?

הקב"ה בעצמו משיב כביכול את התשובה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל, שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת בבני ישראל" (דברים לא, טז-יז). והכוונה היא לכתוב וללמוד את פרשת שירת האזינו שהיא זאת שתעמוד להם, כאשר יעזבו בני ישראל את ה' ואת דרך התורה, וכתוצאה מכך יעזוב אותם ה' וימצאום רעות רבות וצרות, הרי הקריאה והעיון בשירה הזאת, הכוללת את כל ימי עולם, תצליח להשיב אותם, את לבם לאלוקי אבותיהם, "וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תישכח מפי זרעו" (שם פסוק כא).

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in האזינו, ספר דברים | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

שופטים – משפט המלוכה בישראל

Posted by toraportion ב- 20 באוגוסט 2009

בפרשת שופטים מצווים ישראל על סדרי המשפט והיושר בכל מקום, "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק, לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך" (דברים טז, יח-כ), הנושא העיקרי של מינוי השופטים הוא המגמה האלוקית העליונה, לעשות צדקה ומשפט, זו הסיבה שבגינה נבחר אברהם אבינו לקבל את כל הטובה, "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט).

הפיסגה של המשפט הוא במינוי המלך, שהוא הסמכות העליונה, הוא האחראי העיקרי להעמיד את המשפט במדינתו ובארצו, וכך נצטוו ישראל, וגם זה בפרשה זו, למנות להם מלך מקרב אחיהם, והמלך בעצמו מצטווה לזכור תמיד את התורה, ובעיקר "לבלתי רום לבבו מאחיו" (דברים יז, כ), וכל זה כאמור להרבות צדקה ומשפט. וכך כתב הרמב"ם בספר המצוות "והמצוה הקע"ג היא שצונו למנות עלינו מלך מישראל יקבץ כל אומתינו וינהיגנו. והוא אמרו יתברך שום תשים עליך מלך". א"כ מינוי המלך הוא מצוות עשה, הוא פיסגת הקיום של הרעיון העילאי, לעשות צדקה ומשפט.

ברם, עיון בספר שמואל המתעד את מינוי המלך הראשון לישראל, מצטיירת תמונה אחרת לגמרי, כך מסופר שם, "ויהי כאשר זקן שמואל, וישם את בניו שופטים על ישראל, ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי השוחד, ויטו משפט, ויתקבצו כל זקני ישראל ויבואו אל שמואל הרמתה, ויאמרו אליו אתה זקנת, ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים" (שמואל א' ח, א-ד) לכאורה דרישה צודקת, מעוגנת בעובדות השטח, – בני שמואל השופטים בפועל לוקחים שוחד, נוטים אחרי בצע, וכן דרישה זו מגובה בפסוקים מפורשים בתורה. אבל למרבה הפלא, שמואל בעצמו רואה את הבקשה הזאת כבלתי ראויה, והקב"ה מסכים אתו, ובגדול. נמשיך לקרא שם, "וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו, ויתפלל שמואל אל ה', ויאמר ה' אל שמואל….כי לא אותך מאסו,  כי אותי מאסו ממלוך עליהם" (שם פסוק ו-ז).

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ספר דברים, שופטים | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

דברים – מבכי לתקוה

Posted by toraportion ב- 23 ביולי 2009

השבת שלפני תשעה באב נקראת שבת חזון על שם ההפטרה שקוראים בבית הכנסת בשבת זו המתחילה במילים "חזון ישעיה בין אמוץ" (ישעיה פרק א), העוסקת כולה בחורבן ירושלים. באופן קבוע פרשת השבוע של שבת זו היא פרשת דברים, בפרשה זו משה רבינו סוקר את האירועים שעברו על עם ישראל בארבעים שנות הנדודים במדבר

בתוך רצף האירועים הנזכרים בפרשת דברים, בתוך הדיבורים שמשה רבינו מדבר אל כל ישראל, נמצאת הפרשה העצובה ביותר בתולדותינו, פרשת המרגלים, משה שולח שנים עשר אנשים, הנכבדים ביותר בעם לתור את הארץ, לברר "את הדרך אשר נעלה בה, ואת הערים אשר נבוא אליהן" (דברים א, כב).  הם שבים ומערערים את האמונה של העם בה', וגורמים עיכוב בכניסה לארץ של ארבעים שנה, והגרוע מכל, הם יוצרים מצב חדש, בו הארץ המובטחת כבר לא כל כך בטוחה, הם נטעו את השרשים לגלויות העתידות,כך לימדו חכמינו ז"ל (סנהדרין דף קד עמוד ב): "בכה תבכה בלילה", שתי בכיות הללו למה? אמר רבה אמר רבי יוחנן: אחד על מקדש ראשון, ואחד על מקדש שני. בלילה – על עסקי לילה, שנאמר (במדבר יד, א) ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו  הלילה ליל תשעה באב היה, אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם בכיתם בכיה של חנם – ואני אקבע לכם בכיה לדורות".

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in דברים, ספר דברים | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

תזריע-מצורע – מוות וחיים ביד הלשון

Posted by toraportion ב- 23 באפריל 2009

בפרשיות תזריע – מצורע מתוארים בפרוטרוט דיני הנגעים, [שהם שינויים חולניים בבגדים, בבתים, ובעור האדם] דיניו של המצורע, סדרי טהרתו, וכפרתו. אלו הם דינים שנראים לא רלוונטיים עבורנו, אנו שאין לנו מקדש, ואין לנו כהנים, וכל דיני הטומאה והטהרה אינם נוהגים בנו. אלא שענין הנגעים כולו נעלם מאוד, במקרא לא נתפרש על מה באים הנגעים, ומפני מה הם טמאים, ובעיקר, על מה צריך המצורע האומלל כפרה?

כך לימדו חז"ל, (תנחומא מצורע פרק ב) "זאת תהיה תורת המצורע זה שאמר הכתוב "מות וחיים ביד לשון"(משלי יח), הכל תלוי בלשון, זכה, לחיים. נתחייב, למוות. עסק בתורה בלשונו זכה לחיים, שהתורה עץ חיים שנאמר (שם ג) "עץ חיים היא למחזיקים בה", והוא רפואתו של לשון הרע שנאמר (שם טו) "מרפא לשון עץ חיים", וכו', ואם עסק אדם בלשון הרע מתחייב בנפשו למות שקשה לשון הרע כשפיכת דמים". על מה באים הנגעים? על לשון הרע, ומהם הנגעים? הם המוות בעצמו! וכך נעשית פרשת נגעים נוגעת לעצם קיומנו, נוגעת בשורש החיים, בדבר החשוב לנו יותר מכל, בחיים!

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in מצורע, ספר ויקרא, תזריע | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »