צו – הזדככות מליאה

התורה מצווה בפרשה זו על מצוות תרומת הדשן. והיינו שבסוף יום העבודה על המזבח (לפנות בוקר) על הכהן להרים מאפר שאריות הקרבנות תרומה ולהוציא מחוץ למחנה. כנאמר (ויקרא פרק ו פסוק ב-ג) "זאת תורת העולה… והרים את הדשן אשר תאכל האש…"

שואל על כך ר' יהודה אריה ליב אלתר בספרו "שפת אמת": עבודה זו ביחס לעבודת הקרבן, הינה עבודה שולית לכאורה, לאחר ששחטו את הקרבן זרקו את דמו על המזבח שזה עיקר הקרבן, וכן לאחר שהקטירו את הבשר והחלבים על גבי המזבח, אזי אנו מגיעים למעשה לתרומת הדשן. ואילו כאן מכנה התורה את תרומת הדשן כ"זאת תורת העולה" כאילו אומר הכתוב שעיקר תורת העולה היינו להגיע לפעולה זו של תרומת הדשן?

בטרם נביא את תירוצו של השפת אמת נתבונן ברעיון אחר שלו כדי להבין את תירוצו.

להמשיך לקרוא "צו – הזדככות מליאה"