פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Archive for the ‘ויצא’ Category

ויצא – קפיצת הדרך ותורת היחסות

Posted by toraportion ב- 24 בנובמבר 2009

פרשתינו פותחת בתיאור מסעו של יעקב מבאר שבע לחרן וכך נאמר: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ" (בראשית פרק כח פסוק י-יא),.מתוך עיון בפסוקים אלו, מסיקים חז"ל שבעת צאתו של יעקב מבאר שבע אל עבר חרן התרחשו לו מספר תופעות מופלאות.

הלשון הייחודית "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" מלמדת אותנו שהמפגש עם "המקום" היה מפתיע ולא צפוי, על כך מובא בתלמוד (חולין דף צא ע"ב): "מלמד שקפצה לו הארץ". פירוש 'קפצה' אינו כפי שסבורים לחשוב שהארץ קפצה והגיעה אליו, הביאור הנכון על פי רש"י (שם) הוא שהתקצרה לו הדרך, דהיינו שהלך בפרק זמן קצר מרחק הליכה רב ('קפצה' כמו "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן" (דברים טו, ז) שפירושו: קיפול כף היד וסגירתה).

ואם לא די בזאת, לאחר שהגיע ל"מקום" -שהתברר בדיעבד כהר המוריה- הוא נעמד להתפלל בדביקות את תפילתו הקבועה, ולאחר מכן הוא נאלץ ללון באותו מקום עקב כך שהשמש שקעה בהפתעה טרם זמנה, או בלשון חז"ל "שקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם" (רש"י). הלשון "כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ" מתפרש ע"י חז"ל (בראשית רבה סח, י)  שה' כביכול כיבה את השמש. יעקב עמד משתומם וראה כיצד השמש אצה במהירות רבה אל עבר האופק ושוקעת, אולם רק יעקב חש בכך ולא אף אחד אחר.

בתנ"ך ובתלמוד אנו נפגשים פעמים רבות עם תופעות מעין אלו, כגון עצירת השמש אצל יהושע בן נון בגבעון (יהושע פרק י'), אצל נקדימון בן גוריון (תענית דף יט ע"ב) ובעוד מקומות.

נראה כי הפתרון לכל התופעות הללו נעוץ בשינוי קצב זרימת הזמן במצבים שונים בהם נתון האדם. אף שלכאורה אין דבר יותר יציב מן הזמן, הוא זורם בקצב אחיד כל העת, אין שום אפשרות לעצור אותו או להאט אותו ולו לרגע קט. מחוג השניות מתקתק ללא הרף וממשיך להזרים את העתיד אל עֵבר הנצח האישי של כל אחד, הנקרא עבר.

אלא שעל פי תורת הקבלה, ולמרבה הפלא מסתמן שגם המדע החדיש נוקט כך. ישנה אפשרות לתאר בדמיוננו מצבים בהם הזמן זורם בקצב שונה.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ויצא, ספר בראשית | מתויג: , , , , , , | 1 Comment »

ויצא – חלום יעקב ופתרונו

Posted by toraportion ב- 24 בנובמבר 2009

בפרשתינו פרשת ויצא מספרת התורה על חלום שחלם יעקב בדרך לחרן: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית פרק כח פסוק יב). התורה לא מסבירה מהו פתרון החלום ומהו פשר הסולם המוצב ארצה אשר ראשו מגיע השמימה, למי הכוונה במלאכי אלוקים ומה המשמעות של ה"עולים" וה"יורדים" ומהי בעצם מטרת החלום. עוד צריך להבין מה הסיבה שהקב"ה הראה ליעקב מחזה זה דווקא בדרכו לחרן.

על שאלות אלו עונה הרב ישראל ליפשיץ בפרושו "תפארת ישראל" על המשניות (אבות פרק ד אות ס) וכך כותב: "ראה סולם מוצב ארצה הוא הגוף, וראשו מגיע השמימה הוא הנפש, ומלאכי אלוקים עולים או יורדים בו, הם כחותיו, בידו להקדישן לשמים, ולהעלותן או להורידן, והזהירוהו שה' ניצב עליו ורואה ומשגיח על כל מעשיו אם טוב ואם רע, ואם שויתי לנגדך תמיד יאמר לך אל תירא וגו' ". הרי שלפי דבריו הסולם בה להורות לאדם שעליו לדעת שיש לו כוחות לפעול, ועליו להחליט אם את הכוחות שיש לו הוא מעלה, כלומר הופך אותם למעשים טובים, או מוריד, כלומר הופך אותם למעשים רעים. ועל פי זה מסביר ה"תפארת ישראל" שזו הסיבה שענין זה נרמז ליעקב דווקא אז כיון שיעקב אבינו היה בצאתו מבית אבותיו הצדיקים והלך לבית לבן הרשע, והזהירוהו בזה שלא יתעה בבית לבן.

כלומר רמזה כאן התורה על יכולת הבחירה החופשית שיש לאדם וכדברי הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ה הלכה א): "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו". וראיה לכך שכל אדם באיזה מצב שלא יהיה, יש לו את היכולת לבחור בטוב או ברע, ניתן להביא מההבדל שבין לבן לרבקה, שהרי שניהם נולדו לאותו אבא וגדלו באותה משפחה ובכל זאת לבן היה רשע ואילו רבקה צדיקה, וברור שהדבר נובע מכך שהם ירשו מאביהם שני כוחות בפוטנציאל, כח רע וכח טוב, והבחירה הייתה בידיהם אם להוציא מהכח אל הפועל את הטוב או את הרע, לבן בחר בדרך הרעה ונהפך להיות רשע, ואילו רבקה בחרה בדרך הטובה ונהיתה צדיקה.

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in ויצא, ספר בראשית | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »