פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

Archive for the ‘בראשית’ Category

בראשית – התועלת שבתפילה

Posted by toraportion ב- 15 באוקטובר 2009

ידועה היא השאלה מה הצורך להתפלל לבקש בקשות מבורא העולם, הרי כל צרכינו גלויים וידועים לפניו, ואם אנו זכאים שייטיב לנו מדוע שלא נזכה לכך גם בלי תפילותינו, ואם איננו זכאים מה תועיל תפלתינו.

התשובה לשאלה זו נתפרשה בפרשתינו, וכך נאמר: "וְכל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָֹה אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבד אֶת- הָאֲדָמָה" (בראשית פרק ב פסוק ה) ומפרש רש"י: "וכל עשב השדה טרם יצמח. עדיין לא צמח. ובשלישי שכתוב ותוצא, לא יצאו אלא על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי. ולמה, כי לא המטיר. ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים", למדנו מכאן יסוד גדול שאין הקב"ה משפיע את ברכתו עלינו אלא רק ע"י תפילה, אבל אם לא נתפלל, חלילה, לא יוריד לנו את שפע ברכתו, גם בדבר שהיה ראוי שנקבל על פי מעשינו. וכדברי הרמח"ל בספרו דרך ה' (חלק ד פרק ה) "שענין התפילה הוא מן הסדרים שסדרה החכמה העליונה. שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו יתברך, צריך שיתעוררו הם אליו ויתקרבו לו, ויבקשו פניו. וכפי התעוררותם לו, כן ימשך להם השפע. ואם לא יתעוררו, לא ימשך להם".

אלא שעדין נשאר להבין מה הסיבה לכך שאין השפע יורד אלא רק ע"י תפילה. הגמרא במסכת חולין (דף ס ע"ב) שהיא כנראה המקור לדברי רש"י שהזכרנו קודם, מוסיפה משפט נוסף שיפתח פתח להבנת הענין, וכך אומרת הגמרא: "מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים". כלומר הקב"ה מעוניין שיתפללו אליו ולכן מונע מבני האדם לקבל את צרכיהם שבכך הוא גורם להם להתפלל אליו. נמצאנו למדים שהתפילה היא לא אמצעי להשגת המטרה אלא היא היא המטרה בעצמה, והאמצעי להביא את האדם לתפילה היא למנוע ממנו לקבל את מה שראוי שיקבל. דבר דומה רואים גם בגמרא במסכת יבמות (דף סד ע"א) "א"ר יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים".

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in בראשית, ספר בראשית | מתויג: , , , , , , , , , | 4 Comments »

בראשית – זוגיות

Posted by toraportion ב- 15 באוקטובר 2009

בפרשת השבוע, כחלק מתיאור יצירת אדם הראשון בגן עדן, מתוארת יצירת האישה. (בראשית פרק ב פסוק יח) "ויאמר ד' אלוקים, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". במאמר תלמודי שנון, הנותן ביטוי לטרגיות שבזוגיות, מחלקים חז"ל את צמד המילים 'עזר כנגדו' לשניים, ואומרים (יבמות דף סג ע"א), זכה עזר, לא זכה כנגדו. כאילו מתוארים כאן שני מצבים נפרדים זה מזה.

זה שלפעמים הופכת הזוגיות לגיהינום, זה ידוע לנו היטב, ואין פלא אם כבר חז"ל הכירו את המציאות הזו. אבל הצמדת הפירוש הזה לדברי התורה, מעוררת תמיהה לא קטנה. שהרי הרוח המנשבת בפרשה הזו של יצירת האישה היא אופטימית לחלוטין. הקב"ה מתבונן ביציר כפיו מבחין, כביכול, בבדידותו המציקה, ומגיע למסקנה לגאול את האדם הבודד, ולהכין עבורו בת זוג. ואכן, התורה ממשיכה ומספרת על יצירת האישה, ומצטטת את שיר האהבה של אדם הראשון (שם פסוק כג): "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת". האווירה הרומנטית בעיצומה. קשה לשמוע כאן איזשהו צליל של טרגדיה.

התורה גם מציבה את האידיליה הזו כסמל וכדוגמה לכל הזוגות האנושיים, ואומרת (שם פסוק כד): "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". בשבע הברכות הנאמרות תחת החופה, שמקורם בתלמוד (כתובות דף ח ע"א), אנחנו מאחלים לזוג הטרי הנישא זה עתה: "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". על כל פנים, לא ברור כיצד מצאו חז"ל בפסוק זה שורש למציאות הטראגית של זוגיות הרוסה וכואבת.

מאידך, עלינו להודות שיש משהו לא ברור בצמד המילים עזר כנגדו. המלה עזר יוצרת אצלנו קונוטציה חיובית של עזרה, תמיכה והדדיות, אבל המילה כנגדו, מעוררת בהחלט קונוטציות שליליות של התנגדות ולעומתיות. למה אם כן נתכוונה התורה?

לקרוא את המשך הרשומה «

Posted in בראשית, ספר בראשית | מתויג: , , , , , , , | 1 Comment »