פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

פורים – מה נשתנה – פורים

Posted by toraportion ב- 4 במרץ 2010

לא רק בליל הסדר יש ארבע קושיות גם בפורים יש, להלן ארבעת הקושיות של פורים:

1. מה נשתנה הפורים הזה מלילות החנוכה שבכל לילות החנוכה אנו מדליקים נרות בחלון ואילו בפורים קוראים מגילה בית הכנסת? כלומר בחנוכה תיקנו חז"ל להדליק נרות שהוא מעשה שמזכיר את הנס, אבל לא תיקנו לקרוא במגילה את כל סיפור המעשה, ואילו בפורים לא תיקנו לעשות מעשה שיזכיר את הנס [כגון לתלות בובה של המן בחלון] אלא תיקנו לקרוא את כל סיפור המעשה מתוך המגילה.

2. מה נשתנה הפורים הזה מימי החנוכה, שבכל ימי החנוכה נוהגים לאכול סופגניות זכר לנס פך השמן, ואילו בפורים אוכלים דווקא אוזני המן.

3. מה נשתנה הפורים הזה מכל ימי החנוכה, שבפורים תיקנו לאכול סעודה ולשתות יין, ואילו בחנוכה אין מצווה של "סעודה".

4. מה נשתנה הפורים הזה מימי החנוכה, שבפורים תיקנו משלוח מנות ומתנות לאביונים ולא בחנוכה.

תשובה: עבדים היינו לאחשוורוש ולהמן בפרס ויצילנו ה' אלוקינו מידם. אלא שלהבדיל ממה שנעשה במצרים – עשר המכות קריעת ים סוף וכו' ניסים גלויים בהם נוצר שינוי מגדרי הטבע, לא היה בהצלה ישראל מידי המן שום נס שחרג מדרך הטבע. הכול התנהל בצורה טבעית. ובכל זאת המאורעות שהביאו להצלה בפורים מוגדרים כ"נס"– נס פורים. ובאמת צריך לבאר מהו נס פורים?

יש שני סוגי ניסים נס גלוי ונס נסתר. נס גלוי הוא כאשר קרה דבר שאינו מוכר ומובן על פי חוקי הטבע הרגילים המוכרים לנו. נס נסתר הוא כאשר לא קרה שום דבר שאינו מובן על פי חוקי הטבע הרגילים, ובכל זאת מה שקרה מוגדר כנס. מדוע?

מטרת הנס הוא להראות שיש יד מכוונת לכל מה שקורה בעולם (כוח עליון – השגחה אלוקית). יש שני אפשרויות להראות זאת. באופן גלוי, ע"י שינוי מובהק מחוקי הטבע, או באפן נסתר, רצף של צירופי מקרים "טבעיים" שהביאו לתוצאה מסוימת, שכל אחד לבדו יתכן ויש לו הסבר טבעי מקומי, אך התבוננות ברצף המאורעות מתחילתן ועד סופן, תביא למסקנה ש"זה לא הגיוני" שהכול אירע "במקרה", אלא מסתבר מאוד שיש יד מכונת שתכננה מראש את כל מה שיקרה. זה נקרא נס נסתר, כיון שרואים את היד המכוונת רק ע"י התבוננות בדרך כלל מהסוף להתחלה. נס כזה הוא נס פורים.

ה"חפץ חיים" – רבי ישראל מאיר הכהן (בפירוש על התורה פרשת בשלח) מסביר כך את הנס: "כל נס ונס מסודר מגלגלי מאורעות שונים שקדמו לו בזמן, אלא כיון שכל מאורע הוא רק חלק מהנס, על כן אין אנו יכולים לראותו ומכל שכן שאין אנו יכולים למששו בידיים. עינינו רואות ואוזנינו שומעות רק עת יופיע פרק המאורע האחרון, ואז מתלכדות כל חוליות המאורעות שקדמו ונעשו לאחדים, והנס בשלמותו מופיע בכל זהרו וגדלו. הנה לפנינו למשל, נס פורים, ראשיתו במאורע שאיש לא שם אליו לב. המאורע, שבגתן ותרש, שני סריסי המלך אחשוורוש, בקשו לשלוח יד במלך. ולמרדכי היהודי, שידע שבעים לשון, נודע הדבר והציל חיי המלך. המאורע כשהוא לעצמו לא היה בו אף שמץ נס לישראל. וכן הדבר, כאשר נדדה שנת המלך. גם בזה לא נראה כל רמז על נס, כי הלא מעשים בכל יום, שמפני סבה זו או אחרת השינה נודדת. ומכיוון שנדדה שנת המלך, השתדלו עבדיו לקרוא לפניו סיפורי מעשיות מימים עברו, ובדרך מקרה הוציאו מארון הספרים את ספר הזיכרונות שהיה כתוב שם המאורע הראשון עם מרדכי. וכאשר שאל המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ענהו הנער המשרת לפי תומו, שלא נעשה עמו דבר. וגם בזה אי אפשר לראות רמז על איזה נס.מתי ידעו הכול כי נס גדול קרה? כאשר נתלכדו כל המאורעות יחד, אז הבינו כולם, כי הנס התחיל מעת שמע מרדכי את דברי בגתן ותרש, וכל המעשים שקרו אחרי זה, הם היו החוליות של השלשלת הארוכה הזאת ש"נס פורים" שמה".

ובכך מיושבת השאלה הראשונה: בחנוכה הנס היה גלוי (פח קטן דלק שמונה ימים), אין צורך בסיפור כל המעשה כדי להראות ולפרסם את הנס שיד הבורא היתה כאן, ולכן אנו צריכים רק לעשות מעשה שיפרסם ויזכיר את הנס. לעומת זאת בפורים שהיה נס נסתר, ולא קרה מאורע החורג מחוקי הטבע, אם לא נספר כל המעשה מתחילתו ועד סופו לא תהיה אבחנה, להכרה שהיה פה נס – כלומר לא נראה את ידו המכוונת של בורא העולם. מוסיף הרמב"ן (סוף פרשת בא) שהנס הנסתר מלמד למעשה להתבונן באופן שונה על כל ההנהגה ה"טבעית" בעולם, שגם כאשר הכל נראה מתנהג כרגיל, באמת הכל מכוון מלמעלה. דבר זה מישב גם את השאלה השניה, בחנוכה אוכלים סופגניות, זכר לנס של השמן הניכר בסופגניה. לעומת זאת בפורים אוכלים אוזני המן, שהמילוי מוסתר בתוכו, להראות שכאן הנס היה נסתר.

ניגש כעת לישב את הקושיה השלישית והרביעית, מה באמת הסיבה שתיקנו חז"ל דוקא בפורים חיוב של סעודה ומצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות? כשנתבונן נראה שיש מכנה משותף לכל מצוות הנוהגות ביום הפורים, דבר המייחד את פורים והבא לידי ביטוי בפרט במצוות היום. נתחיל במצוות משלוח מנות הב"ח (בסימן תרצ"ה) מסביר את טעם התקנה "טעם משלוח מנות הוא כדי שיהא שמח ושש עם אוהביו ורעיו ולהשכין ביניהם אהבה ואחווה ורעות". אותו רעיון יש גם במצוות מתנות לאביונים עיקר מטרת מצות הנתינה לעניים בפורים היא בשביל ליצור חיבור אחווה ורעות גם לאותם אנשים שמטבע הדברים הם רחוקים מהחברה. לכן היא נקראת מתנה, כמנהג נתינה איש לחברו ולא בשם הרגיל "צדקה"..מצות הסעודה נועדה גם היא כדי ליצור אחווה ורעות ובאופן זה היא צריכה להתבצע. כפרוש רש"י (אסתר ט, כח): "משפחה ומשפחה – מתאספים יחד ואוכלים ושותים יחד וכך קבלו עליהם שימי הפורים לא יעברו".

במצוה זו כלולה גם מצוות ההתבסמות מיין מצווה זו נוהגת רק בפורים. נראה שאף ענין זה הוא מהדין להרבות באהבה ורעות. וכך כותב החכמת מנוח (מגילה ז, ב) "ועל זה אמר שישתכר עד שלא ידע לשנוא השונא והוא דוגמת המן ולאררו, ולא ידע גם כן לקנאות את קנאת חברו המתברך בעושר ובגדולה שהוא דוגמת מרדכי".

השאלה הנשאלת היא מדוע דווקא פורים מתייחד בכך שיש בו מצוות מיוחדות שמטרתן הגברת האחווה והרעות?

ספר מנות הלוי (אסתר ט, יט) נותן לכך הסבר וכותב כך "ומשלוח מנות איש לרעהו כמי שהיה עניינם כאיש אחד להקהל כל אחד עם חברו היפך 'איש צר ואויב' לשון רמייה האומר עם אחד מפוזר". כלומר אנו רוצים להראות שטענתו של המן כנגד היהודים שהם "עם מפוזר ומפורד" אינה נכונה. ואנו מראים זאת ע"י כל המצוות הנוהגות בפורים.

ניתן להסביר בדרך נוספת את הייחודיות של פורים שהרי הניצחון על המן היה בזכות האחדות, וכנרמז בבקשת אסתר "לך כנוס את כל היהודים" (אסתר ד, טז), כלומר ידעה אסתר שהעצה לבטל את גזרה היא רק ע"י "כנוס את היהודים" דהיינו להביא אותם לאחדות גמורה שזה ההפך מ"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד". נמצאנו למדים שבעקבות כל המאורעות שהיו באותו הזמן, עם ישראל הגיע לאחדות גמורה, ובזה זכה לישועה.לכן ראו חז"ל בחג זה זמן לעבוד על עניין האחדות. כדי לשמר את האחדות הזאת בכל שנה ושנה, קבעו את כל עניני החג סביב נושא זה. מצוות היום אינם רק סימן וזכר לאחדות, אלא הם באים לייצר ולשמר אותה לדורות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: