פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

חנוכה – על מה ולמה?

Posted by toraportion ב- 10 בדצמבר 2009

ימי החנוכה ידועים כמסמלים את נצחון האור על החושך, ניצוחם של קומץ יהודים על הצבא היוני הכובש, והשבת העצמאות לעם יהודים. אלא שיש מקום לשאול כמה שאלות על הנחה זו.

דבר ראשון יש להבין א"כ מדוע היהודים במשך כל הדורות המשיכו לחגוג את חנוכה על אף שאיבדו את עצמאותם, וגלו מארצם, ומאות שנים סבלו מגלות ורדיפות, וכי איזו משמעות יש לציין ניצחון ועצמאות שכבר לא היה קיים?

עוד יש להבין מבחינה היסטוריית, מה היה המניע לכך שהחשמונאים יצאו למרד אחרי שכבר 180 שנה שהיונים שולטים בארץ, ובפרט שמדובר כאן לכאורה על מלחמת אבודה מראש, קומץ אנשים הבאים להילחם באימפריה עצומה עם הצבא החזק ביותר?

ובאמת כשנעיין במקורות היהודיים נראה שניצחון המלחמה תופס מקום שולי, לדוגמא הגמרא במסכת שבת (דף כא עמוד ב) העוסקת בהלכות חנוכה מציינת בעיקר את נס פך השמן, וכך היא כותבת: "מאי חנוכה? (על איזה נס קבעוה – רש"י) שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה", הרי שהגמרא הדנה בסיבת קביעת ימי החנוכה לדורות לא מציינת את ניצחון המלחמה כסיבה לכך.

וכן רואים ברמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ב-ג): "וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס",.מבואר ברמב"ם שהדלקת הנרות נתקנה כזכר לנס פך השמן. והשאלה הנשאלת היא מדוע תיקנו חכמים רק את הדלקת הנרות שהוא זכר לנס פך השמן ולא תיקנו דבר לזכר ניצחון המלחמה על היונים?

כדי לענות על שאלות אלו נצטרך ללמוד קצת על היסטורית של אותה תקופה, בספר יוסיפון (פרק יח) נמצא תיאור המספר כיצד התחיל אנטיוכוס לגזור את גזרותיו על עם ישראל: "ויפקוד המלך את פוליפוס הרשע עליהם, ויזהירהו ללחוץ את עם ישראל ויהודה , והוא גבור חיל. ויצוהו לאמר: כל אשר יאות מהם למצותי, וישתחוה אל צלם תמונתי אשר הרימותי, ויאכל בשר חזיר, ויצא מדת תורת משה – יחיה. וכל ממאן בזה – יהרג בלי חמלה! ויצוהו עוד לאמר: מנע את העם מלשמור שבתותיהם, ומלחוג את חגיהם, ומלמול את בניהם, ובזה תכניעם כרצונך". כלומר יון הכריזה מלחמה על הדת היהודית, ובשלב ראשון היא בחרה להתחיל לפגוע בשמירת השבת החגים ובמצות מילה. ככל הנראה הסיבה שגזרו בפרט על מצוות אלו, כיון שהם הסמלים המרכזים של הזהות היהודית, ומטרת היונים היתה להשמיד את הדת היהודית והזהות היהודית ולהשליט עליהם את התרבות היונית, כך שעם ישראל יהיה עם ככל העמים.

תגובתם של היהודים היתה ללא פשרות הם החליטו להמשיך לשמור על הדת היהודית בכל מחיר. יוספוף פלביאוס בספר יוסיפון (פרק כ) מספר על אנשים שיצאו למדבר כדי לשמור שבת במערות וחיילי יון היו יוצאים לחפש אחריהם, וכך מתואר מעשה גבורה של כאלף איש: "וילכו אליהם, לעלות אל ההר בחיל כבד מאוד. ויהיו הם הולכים, ובלכתם מצאו בדרך במערה אחת. עם מיהודה כאלף איש ונשים וטף לרוב – והמה במערה ההיא שומרים את השבת. – ויבאו על פי המערה ההיא ויאמרו להם: צאו פה! וחללו את השבת, ועשו את מצוות המלך, וחיו ולא תמותו. ויענוהו: לא נצא, ולא נחלל את השבת! כי עדים עלינו היום השמים והארץ, כאשר קבלנו בסיני לקיים מצות תורתינו. ועתה אם יש את נפשכם להמיתנו, המיתונו! כי לא נעשה מצות מלככם. ויצו פוליפוס, ויכרתו עצים מההר, ויביאום אל פי המערה. ויתנו בהם אש, ותעשן המערה פנימה, וימותו כולם בעשן".

היהודים אכן עמדו בגבורה ולא נכנעו ליוונים, והמשיכו במסירות נפש לקיים את המצוות, למול את בניהם, ולשמור את השבת. וכשראו מתתיהו ובניו החשמונאים שמנסים בכח למנוע מהיהודים את קיום המצוות, החליטו לצאת למרד ביונים ויהי מה. שהרי בין כך הם מצווים למסור את נפשם למען קיום המצוות.

מפרק זה בהיסטוריה אנו למדים שמלחמת המכבים הייתה בעצם מלחמת תרבות, התרבות היהודית כנגד התרבות היוונית. כדי לאפשר את המשך שמירת הדת היהודית היה צורך לצאת למלחמה. ולכן בעיני המכבים אותה עצמאות שזכו לה בעקבות המלחמה הייתה רק אמצעי להשגת מטרה, ולא תכלית בפני עצמה, כלומר התכלית הייתה שמירת הדת והזהות היהודית ואילו המלחמה והעצמאות היתה רק אמצעי.

ובכך יובן מדוע המשיכו היהודים לחוג את ימי החנוכה גם לאחר שגלו מארצם, שמכיון שימי החנוכה מסמלים את נצחיות הדת היהודית, ושעם ישראל המשיך לשמור עליה גם אחר שגלה מארצו, ובמשך כל שנות הגלות והכל בזכות מסירות נפשם של המכבים. א"כ איבוד השלטון והעצמאות לא פגם במהות ימי החנוכה, כיון שהעיקר נשאר בידם והיא קיום התורה והמצוות.

ולכן גם כל הסממנים של ימי החנוכה הם מסביב לנס פך השמן, כיוון שנס זה שנעשה כדי לאפשר ליהודים לקיים את מצות הדלקת המנורה במקדש, הוא המסמל את המשכיות הדת היהדות שמרכזה בית המקדש וירושלים, ולכן עושים רק זכר לנס פך השמן, כיון שזה מסמל את התכלית והמטרה של כל המרד, שמירת הדת היהודית, ולא עושים זכר לניצחון המלחמה כיון שזה היה רק האמצעי להשגת המטרה.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: