פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

ויצא – חלום יעקב ופתרונו

Posted by toraportion ב- 24 בנובמבר 2009

בפרשתינו פרשת ויצא מספרת התורה על חלום שחלם יעקב בדרך לחרן: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית פרק כח פסוק יב). התורה לא מסבירה מהו פתרון החלום ומהו פשר הסולם המוצב ארצה אשר ראשו מגיע השמימה, למי הכוונה במלאכי אלוקים ומה המשמעות של ה"עולים" וה"יורדים" ומהי בעצם מטרת החלום. עוד צריך להבין מה הסיבה שהקב"ה הראה ליעקב מחזה זה דווקא בדרכו לחרן.

על שאלות אלו עונה הרב ישראל ליפשיץ בפרושו "תפארת ישראל" על המשניות (אבות פרק ד אות ס) וכך כותב: "ראה סולם מוצב ארצה הוא הגוף, וראשו מגיע השמימה הוא הנפש, ומלאכי אלוקים עולים או יורדים בו, הם כחותיו, בידו להקדישן לשמים, ולהעלותן או להורידן, והזהירוהו שה' ניצב עליו ורואה ומשגיח על כל מעשיו אם טוב ואם רע, ואם שויתי לנגדך תמיד יאמר לך אל תירא וגו' ". הרי שלפי דבריו הסולם בה להורות לאדם שעליו לדעת שיש לו כוחות לפעול, ועליו להחליט אם את הכוחות שיש לו הוא מעלה, כלומר הופך אותם למעשים טובים, או מוריד, כלומר הופך אותם למעשים רעים. ועל פי זה מסביר ה"תפארת ישראל" שזו הסיבה שענין זה נרמז ליעקב דווקא אז כיון שיעקב אבינו היה בצאתו מבית אבותיו הצדיקים והלך לבית לבן הרשע, והזהירוהו בזה שלא יתעה בבית לבן.

כלומר רמזה כאן התורה על יכולת הבחירה החופשית שיש לאדם וכדברי הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ה הלכה א): "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו". וראיה לכך שכל אדם באיזה מצב שלא יהיה, יש לו את היכולת לבחור בטוב או ברע, ניתן להביא מההבדל שבין לבן לרבקה, שהרי שניהם נולדו לאותו אבא וגדלו באותה משפחה ובכל זאת לבן היה רשע ואילו רבקה צדיקה, וברור שהדבר נובע מכך שהם ירשו מאביהם שני כוחות בפוטנציאל, כח רע וכח טוב, והבחירה הייתה בידיהם אם להוציא מהכח אל הפועל את הטוב או את הרע, לבן בחר בדרך הרעה ונהפך להיות רשע, ואילו רבקה בחרה בדרך הטובה ונהיתה צדיקה.

על פי זה נראה לבאר את הנאמר בהמשך הפרשה (בראשית כט, י): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ", וצריך להבין מה הסיבה שהתורה מדגישה שרחל היתה בת לבן אחי אמו, הרי זה כבר ידוע שלבן הוא אח של רבקה אמו של יעקב, אלא שנראה לומר שיעקב הרי הגיע לחרן כדי למצוא את זיווגו וא"כ כאשר ראה את רחל שהיתה הבת של לבן חשש שמא היא למדה מדרכו של אביה, לכן מדגישה התורה שאמנם היא הבת של לבן אבל לא הבת של לבן הרשע כלומר היא לא ממשיכה את הצד הרע של אביה, היא המשיכה ומימשה את הפוטנציאל הטוב שהיה גלום באביה אלא שאצלו זה לא בא לידי ביטוי בפועל. וזה הכונה "אחי אמו", שביטוי זה מסמל את הצד הטוב של לבן, שהרי גם לבן ירש מאביו בתואל צד טוב וצד רע אלא שלבן בחר להוציא מהכח אל הפועל רק את הצד הרע, אבל באמת הצד הטוב היה עדין קיים אצלו והעידה התורה שרחל בחרה לפעול על פי הצד הטוב ולכן היא נקראת הבת של ה"אחי אמו" המונח בלבן.

הרב חיים מוולוזין בספרו "נפש החיים" (שער א פרק יט) ביאר באופן דומה את ענין הסולם הבה לרמז על האדם, וכך כותב (שם ע"פ הזוהר ברעיא מהימנא נשא דך קכג, ב): "ומשמעו שראש עיקר שרשו בשמים ממעל ומשם משתלשל ויורד עד לארץ יגיע, והוא נשמת חיים של האדם שמתאצלת כביכול מנשימת פיו יתברך שמו, ומשם משתלשלת כסולם ושלשלת, ומתקשרת עם הרוח, והרוח בנפש, עד רדתה לזה העולם בגוף האדם". אמנם את ענין מלאכי האלוקים העולים והיורדים בו, מבאר "נפש החיים" בדרך אחרת וכך כותב: "שהיא הנפש החיה של העולמות והכוחות ומלאכי עליון שכל עליתם וירידתם וכל סדרי הנהגתם כל רגע, תלוי כפי נטית מעשיה דיבורה ומחשבתה בגוף האדם כל רגע", כלומר מבאר "נפש החיים" שהאדם במעשיו אינו רק משפיע על עצמו, אלא על כל הנעשה בעולם, אדם יכול לשבת בקצה אחד של העולם ולהשפיע במעשיו על מה שיקרה בקצה אחר של העולם, דהיינו האדם במעשיו יכול לעלות את עצמו ואת כל העולם או להפך , וכדברי הגמרא (קידושין דף מ עמוד ב): "ר' אלעזר בר' שמעון אומר: לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת – אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת – אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר: וחוטא אחד כו', בשביל חטא יחידי שעשה זה – אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה".

וכך כותב "נפש החיים" במקום אחר (שם פרק ד): "וזאת תורת האדם, כל איש ישראל, אל יאמר בלבו ח"ו, כי מה אני ומה כחי לפעול במעשי השפלים שום ענין בעולם. אמנם יבין וידע ויקבע במחשבות לבו, שכל פרטי מעשיו ודבוריו ומחשבותיו כל עת ורגע, לא אתאבידו ח"ו, ומה רבו מעשיו ומאד גדלו ורמו, שכל אחת, עולה כפי שרשה, לפעול פעולתה בגבהי מרומים", כלומר כל מעשה, מחשבה או דיבור של יהודי, אינו הולך לאיבוד אלא יש לו השפעה עצומה היכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני התרחשויות הקורות בעולם.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: