פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

וירא – אברהם המאמין וגומל החסד

Posted by toraportion ב- 1 בנובמבר 2009

בפרשת וירא ממשיכה התורה לתאר את הדמות של אברהם אבינו. קיים ניגוד בולט בין אברהם של פרשת וירא, לבין אברהם של הפרשה הקודמת. בפרשת לך לך אברהם עסוק בחייו הרוחניים האישים ובעזרה לבני משפחתו [הברית עם אלוקים, ברית המילה, והבטחת הארץ. קשורה לתחום האישי. המלחמה למען הצלת לוט קשורה לתחום המשפחתי]. בפרשת וירא, תחום הפעילות של אברהם עולה מדרגה והוא פונה אל כלל החברה, הוא מנהל "משא ומתן" עם אלוקים בקשר להצלת סדום. וכן כורת ברית עם אבימלך, לאחר כריתת הברית התורה מסיימת וכותבת "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם" (בראשית כא, לג). הפסוק כפשוטו לא מובן, מה הקשר בין נטיעת עץ האשל לבין הקריאה בשם ה'? זאת ועוד, מה פשר הקריאה בשם ה'?

המעניין הוא שהרמב"ם (פרק א' מהלכות ע"ז) סבור שהקריאה בשם ה' תחת האשל מהווה את פסגת עבודתו של אברהם אבינו. הרמב"ם שם מאריך לתאר את המהפכה האמונית שעברה על אברהם מהיותו עובד ע"ז עד למהפכה הגדולה בו הוא מגיע להכרה מונותאיסטית, אמונה באל אחד. וזה לשונו: "והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר "ויקרא שם בשם ה' אל עולם", וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים". כלומר שיא המדרגה של אברהם אבינו היא הפצת האמונה תחת אותו אשל.

רש"י במקום עומד על הבעיה האמורה, ומסביר : "אשל – רב ושמואל, חד אמר פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה, וחד אמר פונדק לאכסניא ובו כל מיני פירות. ויקרא שם וגו' – על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה אלוה לכל העולם. לאחר שאוכלים ושותים אומר להם ברכו למי שאכלתם משלו, סבורים אתם שמשלי אכלתם, משל מי שאמר והיה העולם אכלתם". רש"י מסביר שאברהם אבינו חילק אוכל לעוברים ושבים, ואח"כ היה מחדיר בהם אמונה ע"י בקשת הברכה. התופעה מעוררת תמיהה, עובר אורח מגיע מדרכו, ראשו כבד עליו וגרונו ניחר וצמא למים, האם זה הגון לנצל את מצבו להחדרת האמונה!

לצורך הבנת הנושא עלינו להתמקד בעוד תכונה מרכזית באישיותו של אברהם. מעבר להיות אברהם המאמין הראשון הוא מצטיין בתכונה נוספת והיא מידת החסד. מידה זו נתנה לאברהם את היכולת ליצור ולהקים את העם היהודי, שכן המהות המרכזית של "חסד" היא היכולת לתת מעצמך אל הזולת. וכך מגדיר זאת הראקנטי (בראשית פרק יא פסוק כו) "טבעו של אברהם אבינו עליו השלום היה מוכן ומסוגל לחסד והיה ראש לאכסנאין וביתו פתוח לרוחה, שנאמר (שם כא, לג) ויטע אשל בבאר שבע. על כן זכה להיות ראש לבנין, כי במדה שאדם מודד בה מודדין לו … לאברהם וליצחק וליעקב נתנו כוחות, אחד לכל אחד ואחד, ובמדה שהלך כל אחד ואחד דוגמתה ניתן לו. אברהם גמל חסד בעולם, שהיה מזמין לכל באי עולם ועוברי דרכים מזון וגומל חסד ויוצא לקראתם". מקורו של הרקאנטי להיות אברהם גומל חסד הוא אותו פסוק שממנו לומד הרמב"ם את היות אברהם מפיץ האמונה, "ויטע אשל בבאר שבע", ומתבקש לומר, שלא לחנם הזדמנו לפונדק אחד שני התכונות, כנראה ששורש אחד להן.

עבודת אלילים פירושה שהאדם בורא לעצמו אלוהים, מפסל אותו, ומעצב אותו כלבבו. אותו אליל נבנה כצלמו וכדמותו של היוצר-האדם, אותו אליל יכול להיות רודף נשים, חובב אוכל ולהצטיין בעוד חולשות אנושיות. כאשר האדם בורא לעצמו אל, עולמו הרוחני של האדם מצומצם ומוגבל, שכן, האל הברוא כמעט זהה לאדם שעיצבו. אין לך אגוצנטריות גדולה מזה! המצב ההפוך הוא, היכולת להאמין באלקים שבורא את האדם. שפירושה, שקיים עולם רוחני טהור ונאצל, שלא קיימים בו חולשות אנוש. ובעצם ניתנת אפשרות לאדם לצאת מהמציאות המוגבלת והסבוכה בה הוא חי ולפנות למשהו גבוה יותר. כשנתבונן נראה שתכונות אלה הם המאפיינים של מידת החסד. מידת החסד נובעת מהיכולת של אדם להזדהות עם מצוקת הזולת ולהקדיש מזמנו למען האחר. שוב, יציאה מהד' אמות הפרטיות ופנייה לעבר דרך שלא באה לשרת את הצרכים של האדם הפרטי, אין לך דבר נאצל וגבוה מזה.

נמצאנו למדים ששורש אחד יש לאמונה ולחסד, יסוד משותף יש להם, והוא שלילת האגוצנטריות וחוסר ההתמקדות בעצמי. יכולת לפנות למשהו שמחוצה לי. אברהם מכניס אורחים ומלמד אותם אמונה, חלילה, אין הוא מנצל את מצבם בו הם זקוקים לחסד, להפצת האמונה. הוא עושה שני דברים שונים, הוא גומל חסד, ואחר כך מלמד אמונה. בעצם, לדברינו, הוא עושה דבר אחד. הוא מנחיל מסר לאנושות, צאו מתוך עצמכם, אל תהיו אגוצנטריים, עזרו לזולת, אל תעצבו לכם אלים כדוגמתכם וכרצונכם.

בפרשת וירא, בה אברהם פונה ועוזר לכל החברה הוא מבסס את מידת החסד שלו. באותה פרשה עובר עליו הניסיון של עקידת יצחק בה מתגלית דמותו כמאמין מושלם. זהו אברהם המאמין וגומל החסד.

אליעזר שטיינברגר – "נפש יהודי"

 

 

תגובה אחת to “וירא – אברהם המאמין וגומל החסד”

  1. […]  להלן הקישור לפרשה המקורית: וירא – אברהם המאמין וגומל החסד […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: