פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

סוכות – סוכה כביטוי לשיבה הביתה

Posted by toraportion ב- 1 באוקטובר 2009

בלוח השנה המקראי ישנם שתי מערכות של חגים. מערכת שלושת רגלים הכוללת בתוכה את פסח, שבועות, סוכות. ומערכת ימים נוראים הכוללת בתוכה את ראש השנה, יום כיפור וגם את סוכות. [המקור להשתייכות של סוכות לימים הנוראים, ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור יז ד"ה [ה] דבר אחר. שכתב שד' המינים מסמלים את הזכייה בדין של הימים הנוראים]. נמצא, שחג הסוכות שייך לשתי קבוצות התייחסות, למערכת שלושת הרגלים ומערכת ימים נוראים.

בתורה מופיעים הסיבות לחגיגת החגים. הציווי לחוג את שלושת הרגלים מופיע לראשונה בספר שמות (כג, יד- טז) מיד בתום מתן תורה. "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר …לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם … וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה"

בלשון התורה, החגים קשורים ללוח השנה החקלאי. פסח באביב, שבועות בקציר, וסוכות באסיף. ובאמת פרשני המקרא (ראה ראב"ע ורשב"ם שם, וכן במורה נבוכים חלק שלישי פרק מג) מוצאים קשר מהותי בין שמחת החקלאי למועדי ישראל. היהודי המפרנס את ביתו בתקופה בה הכלכלה התבססה על עבודת האדמה, מרומם ומקדש את הזמנים המיוחדים בהם הוא שמח בשדותיו וביבולו ומודה לאלוקים על השפע שזכה.

בנוסף לכך, מאחורי כל חג עומד לו אירוע היסטורי, בראש השנה נברא העולם. ביום כיפור אלוקים סלח על חטא העגל. בפסח, יצאו עם ישראל ממצרים. בשבועות ניתנה התורה. אך לגבי סוכות אין לנו מידע מדויק הקושר את החג עם אירוע היסטורי מיוחד. התורה בספר ויקרא (כג, מב) רומזת לאיזושהי התרחשות בעטייה אנו חוגגים. "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם".

האבן עזרא מסביר את הפסוק וכך הוא כותב: "כי בסכות שהיו עושים אחר שעברו ים סוף סוכות, ואף כי במדבר סיני שעמדו שם קרוב משנה. וכן מנהג כל המחנות. והנה גם זה המועד זכר ליציאת מצרים. ואם ישאל שואל למה בתשרי זאת המצוה, יש להשיב, כי ענן ה' היה על המחנה יומם, והשמש לא יכם. ומימות תשרי החלו לעשות סוכות בעבור הקור".

כלומר לדברי הרב אברהם אבן עזרא החג נקבע זכר לקיום העם היהודי ארבעים שנה במדבר. והעיתוי נקבע דווקא  בחודש תשרי, משום שכאשר התחילה תקופת הקור העם החל לבנות סוכות. הראב"ע לא מסביר מדוע החג נקבע דווקא בט"ו בתשרי, האם באופן מקרי המזג האוויר המדברי התחיל להתקרר דווקא בט"ו בתשרי?

הדבר המפתיע הוא, שהשאלה שאנו מעוררים לא נשאלה לא על ידי חז"ל ולא על ידי פרשני המקרא, ורק הגאון מווילנא מטפל בנושא.

הגר"א בפירושו על התורה מגלה כי בחטא העגל שהתרחש בי"ז בתמוז הסתלקו ענני הכבוד שהקיפו את עם ישראל ביציאתם ממצרים. כידוע, ביום כיפור אלוקים סלח לעם ישראל על חטא העגל ונתן משה רבנו את הלוחות השניות. ומאז, נקבע יום כיפור [שחל בתאריך י' תשרי] כיום סליחה ומחילה. הגר"א מוכיח מהכתובים, כי למחרת יום כיפור בי"א תשרי, משה רבנו הכריז על בניית המשכן ועל פתיחת מגבית לנדבת המשכן. מגבית שהחלה למחרת בי"ב תשרי וארכה יומיים, הגענו כבר לי"ג בתשרי. וביום י"ד בתשרי הודיעו על הפסקת המגבית ועל כך שלמחר ביום ט"ו בתשרי תחל מלאכת בניית המשכן. ובאותו יום, בט"ו בתשרי, חזרו להם ענני הכבוד ועם ישראל חזר למצבו של קודם חטא העגל. חזרת העננים סימלה את הריצוי הסופי לחטאם. בהסברו של הגר"א אנו מגלים מהו האירוע ההיסטורי שהתרחש בט"ו תשרי שגרם לקביעת חג הסוכות, חזרת ענני הכבוד המבטאת את המחילה וההתפייסות בין אלוקים לעם ישראל.

על פי זה מובן הקשר שבין חג הסוכות לימים נוראים. ראש השנה ויום כיפור הם ימי תשובה וסליחה. היציאה לסוכה מסמלת את ההסתופפות תחת ענני הכבוד- השיבה חזרה לחיקו של הא-ל, שיבה שמסמלת התרצות ומחילה.

יתכן שהדבר גם מתקשר למערכת החגים של שלושת הרגלים ולסיבה הראשונית לקביעת חג הסוכות, לאסיף. חג האסיף מבטא את השמחה שבאיסוף היבול לבית לפני גשמי החורף. אך באסיף יש תחושות נוספות. כל חזרה הביתה לאחר האסיף טומנת בתוכה פשרה ופיוס. פשרה בין הציפיות של החקלאי לבין המציאות. והתפייסות בין התקוות לבין התנובה. גם עם ישראל שהסתופף תחת ענני הכבוד חזר הביתה, חזרה שמאופיינת בריצוי והתפייסות.

בחג הסוכות מתמזגים להם יחד שתי המערכות של החגים, מערכת שלושת רגלים הקשורה ללוח השנה החקלאי. ומערכת ימים נוראים. ושתי המערכות נכנסות לסוכה ומסמלים את האיסוף ואת הריצוי -השיבה הביתה.

אליעזר שטיינבגר – "נפש יהודי"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: