פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

חקת – נחש הנחושת

Posted by toraportion ב- 25 ביוני 2009

התורה בפרשתינו מספרת על מתקפה המונית של נחשים שהכישו רבים מהעם, ובעקבות כך ציוה הקב"ה למשה שיעשה דמות נחש וישים אותו על מוט גבוה, כך שכל מי שיביט בו יתרפא, וכן עשה משה "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי" (במדבר פרק כא פסוק ט).

היה לכאורה מקום לומר שזו הסיבה שבתרבויות רבות הנחש הכרוך על המקל נחשב לסמל רפואי, האם באמת ניתן להסיק מפרשה זו שיש סגולה רפואית בהבטה על הנחש?

הרמב"ן שהיה במקצועו רופא שולל דבר זה לחלוטין וטוען שההפך הוא הנכון, אדם שננשך ע"י נחש רק תזיק לו ראית הנחש וכך כותב: "וידוע מדרכי הרפואות, שכל נשוכי בעלי הארס יסתכנו בראותם אותם או בראות דמותם…. וכן ישמרו אותם הרופאים מהזכיר בפניהם שם הנושך, שלא יזכרו אותם כלל כי נפשם תדבק במחשבה ההיא ולא תפרד ממנה כלל עד שתמית אותם".

ולכן מסיק הרמב"ן שהריפוי דוקא ע"י דבר שאמור להזיק, בה להראות שרפואתם היתה בדרך נס בזכות זה שהאמינו בקב"ה שהוא זה שמחיה אותם: "והכלל, כי צוה השם שיתרפאו במזיק הממית בטבע ועשו דמותו ושמו, וכשיהיה האדם מביט בכוונה אל נחש הנחשת שהוא כעין המזיק לגמרי, היה חי, להודיעם כי השם ממית ומחיה".

דברי הרמב"ן אלו מקורם במשנה מסכת ראש השנה (פרק ג משנה ח) "וכי נחש ממית או נחש מחיה אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נימוקים"

המהר"ל בספרו גור אריה מוסיף ומבאר שההסתכלות על הנחש הועילה לתפילה "כי כאשר רואה דבר שהזיקו בעיניו, הוא מכוון יותר בתפילה על דבר שהזיקו כאשר הוא נראה לעיניים".

לעומת זאת הרב שמשון רפאל הירש מבאר פרשה זו בצורה שונה ומסביר ששורש הענין נעוץ בהבנת הסיבה שמחמתה נענשו בנשיכת הנחשים.

בני ישראל באו בטענות למשה וכך הם אמרו: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (שם פסוק ה).

הגמרא במסכת עבודה זרה (דף ה ע"א) מגדירה טענה זו ככפיות טובה, שהרי בני ישראל חיו במדבר בשגרה ניסית, האוכל היה יורד להם בכל בוקר ליד פתח האוהל, המים היו מצוים בשפע מהבאר שליותה אותם לכל מקום, עניני הכבוד היו מסירים כל תקלה וכל מזיק מדרכם וכנאמר "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה" (דברים ח, ד) ובכל זאת היו להם טענות, עונשם היה "וַיְשַׁלַּח יְהֹוָ-ה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר שם פסוק ו).

הרש"ר הירש מסביר שנישוך הנחשים היתה לו רק מטרה אחת, הוא הראה לעם את הסכנות האורבות לו במדבר על כל צעד ושעל, ורק כח הנס של ה' הרחיק אותן מעליו עד כה, והוא הרחיק אותן עד כדי כך שלא ניחשו ולא שיערו את קיומן. שהרי האמת היא שהנחשים והשרפים היו מצויים כל ימי היותם במדבר, ככתוב: "המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש, שרף ועקרב וצימאון" (דברים ח, טו). אלא שהנחשים והשרפים לא הזיקו עד כה לישראל, שכן היו מוגנים על ידי ענני הכבוד.

מטרת הצבתו של נחש הנחושת היתה להמחיש לעם שהנחש אינו תופעה חדשה, אלא הוא מצוי בקביעות ביניהם. תמיד הם מוקפים ומסובבים בנחשים אלו, ואלמלא ניסי הקב"ה לא היתה להם תקוה. ועתה כל הנשוך יקבע בלבו את דמות הנחש, למען יזכור אותו גם לאחר מכן, כאשר חסד ה' ירחיק את הנחשים. וכך ירגיש תמיד ב"קיומן" של הסכנות שהגנת ה' מעבירה אותנו על פניהן בכל יום ובכל שעה, בלא שנהיה מודעים להן.

זהו הלקח הנלמד מפרשה זו, שהאדם הרוצה להיות שמח בחלקו, עליו להסתכל כל הזמן על מה שיש לו ולא רק על מה שאין לו, אם כך תהיה הסתכלותו של האדם על החיים, ימצא שכל נשימה של חייו תהיה מתנה חדשה של כח ה' וטובו, ויהיה בכל עת בבחינת ניצולים. וכך יוכל להתמודד עם השיגרה המביאה אותו לידי קוצר רוח משום שלא "זכה בפייס" של מתנה אלוהית מיוחדת. וזאת אם רק יראה את עצמו בכל עת כמי שניצל מן הסכנה בחסד ה' וחייו ניתנו לו במתנה.

ã ã ã ã ã

המהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא נולד בפוזנא בה"א רע"ב (1512) במשפחה רבנית מפורסמת שנתייחסה על צאצאי דוד המלך, היה תלמיד המהרש"ל ורבם של התוספות יו"ט ורבי דוד גנז מחבר ספר "צמח דוד". שימש ברבנות בניקלשבורג ומדינת מעהרין ולאחר מכן בפוזנא ומדינת פולין גדול, בשנת שנ"ח נעתר להזמנת קהילת פראג וקיבל עליו להיות רב ראשי וישב בה עד יום פטירתו בה"א שס"ט (1609). גדול דעה היה ואביר הנהגה. גדולתו בתורה בנגלה ובנסתר, סייעה לו לתקן תקנות חשובות בחיי הקהילות וסדרי הלימוד והחינוך. פרסומו של המהר"ל גדול מאוד גם אצל הגוים, ביחוד בפראג. בשנת 1917 הועמדה אנדרטה של המהר"ל בבית המועצה של עיריית פראג, וכן התפרסם ביצירת ה"גולם" שעל ידו נעשו ישועות רבות לישראל. אמנם עיקר פרסומו ומורשתו לדורות הם ספריו הרבים, העוסקים בהגות, פילוסופיה, ומחשבת ישראל בכל תחומי היהדות, היונקים מתורת הקבלה והנסתר, ומנוסחים בלשון מיוחדת רבת משמעות. ספרי המהר"ל הם ספרי יסוד לכל העוסקים בעולם המחשבה והפילוספיה היהודית.

תגובה אחת to “חקת – נחש הנחושת”

  1. ישר כח. דברי הרש"ר הירש יפים, הוא גם מבאר את הקשר בין החטא (נפשם קצה בלחם הקלוקל) לבין הנחשים. מאותה סיבה. הם לא רצו את האוכל הניסי ולכן גם ההגנה הניסית מהנחשים נפסקה
    לפירוט ניתן לראות כאו
    http://www.xn—-2hcm6cgyhbh.com/2011/06/nehushtan.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: