פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

במדבר – משמעות הספירה

Posted by toraportion ב- 21 במאי 2009

השבוע אנו פותחים בקריאת ספר "במדבר" – הרביעי בין חמשת חומשי התורה. כשמו כן הוא. הינו אוצר בעשר פרשותיו את תולדות העם בעת שהותו במדבר. בו נסקרות המאורעות, שעברו עליו בארבעים שנות החופש הראשנות..עשר פרשות של ספר "במדבר" מתחלקות לשנים. חמשת הפרשות הראשונות מספרות על התגבשותו של העם במדבר לחטיבה אחת; על העימותים והמאבקים, שנתלוו להתגבשות זו; על מחלקותו של קורח; על חטא המרגלים מוציאי דיבת הארץ רעה; על סדר המסעות, חלוקת המחנות ועוד. ואילו חמש הפרשות האחרונות מתארות כבר את הדרך לארץ כנען, את התקופה בטרם כיבוש. אנו נקרא בהם על העימותים עם מואב ומדין, על ברכותיו – קללותיו של בלעם, על מלחמת סיחון ועוג ועל ראשית ההתנחלות בארץ, בעבר הירדן מזרחה.

בתחילת הפרשה מספרת לנו התורה על הצו הבא: "שְׂאוּ אֶת-ראשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם".

ואכן חלק זה של התורה משופע בספירות ובמספרים של כל חלק בעם ישראל: של כל שבט, של הכוהנים, של הבכורות, של כולם ביחד. למה? מה המשמעות שיש לכל הספירות הללו?

התייחסות לכלל כל שהוא גוררת בעקבותיה, באופן טבעי שחיקה ביחס אל הפרט. כשיש המון אנשים, היחיד מאבד את יחודו, האופן היחיד בו לא נעלם הפרט גם כשאנו מדברים על הכלל, הוא מספרו של הפרט. הספירה מרכיבה את הסך הכולל מבלי לדלג על שום מרכיב שלו. כל מספר שונה מחברו ומיקומו אחר. השפעתו של כל מספר ניכרת גם בתוצאה הסופית, שהרי לולא הוא היה הסיכום משתנה.

מנייתו החוזרת ונשנית של עם ישראל במהלך התהוותו וגיבושו במדבר, נועדה לחדד ולהבהיר כי אל לו לפרט להעלם בצילו של הכלל, "אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאתֹת לְבֵית אֲבתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ב, ב), גם מסגרת לאומית גדולה ומורכבת, מבוססת על המון פרטים שחסרונו של אחד מהם פוגע בתפקוד המערכת כולה.דומה הדבר לגוף האדם המורכב ממספר עצום של אברים, שלכל אחד מהם מיקום ותפקיד שונה, וחסרון של אבר אחד משפיע על דמותו של כל הגוף.

זוהי גם משמעות הספירה בימי העומר. תפקידם של הימים הנספרים לשמש הכנה פנימית ונפשית למעמד הגדול שלאחריהם. מעין תהליך הבשלה פנימי של האדם, שכל שלב בו, כל התפתחות, משמעותית ומעכבת את התהליך כולו. חשיבותם של ימי הספירה אינה בזה שהם עוברים, אלא ברושם הקבוע שהם משאירים אחר התחלפותם.

הסתכלות זו על ספירה ומספרים תאיר לנו גם פינה לשונית נסתרת. השורש פ.ק.ד. משמש מחד כשם נרדף לספירה, מניה, "מפקד" ומאידך משמעו גם לתיאור אחריות או משימה נדרשת. ממנו נגזרות המילים תפקיד, פקודה. שתי משמעויות אלו, לפי האמור לעיל, הינן שני צדדים של אותו המטבע. הספירה היא זו שנותנת מקום לביטוי תפקידו ומקומו של כל ספור.

נסיים בדברי ר' יאשיהו פינטו בספרו "כסף נבחר":

"לכך מצינו בפרשה זו שהאריך במספר מפקדם אחד לאחד, למצוא חשבון בכלל ובפרט להודיע מעלת סגולתן שראוי להשגיח בהשגחה נפלאה על כל פרטי אישי בני ישראל, כדמיון מי שיש לו אבני חפץ וסגולה שתמיד מונה אותם כל אחת מהנה לגודל חשיבותה" (כסף נבחר, דרוש ראשון לפרשת במדבר).

יהודה מנת – "נפש יהודי"

ã ã ã ã ã

רבי יאשיהו פינטו

רבי יאשיהו בן יוסף פינטו נולד בדמשק שבסוריה בשנת ה"א שכ"ה (1565), נתחנך אצל ר' יעקב אבולעפיה. אביו ממגורשי ספרד השתקע בדמשק, והיה איש רב פעלים שנתעשר, ונודע בגמילות חסדים. אחרי מותו של ר' חיים ויטאל נתמנה ר' יאשיהו פינטו לרבה של דמשק. לתקופה מסויימת הוא שהה בארץ ישראל. הוא היה דרשן ופוסק, עסק גם בקבלה ובפרשנות המקרא, והשאיר אחריו כתבים בכל התחומים הללו. ר' שמואל, בנו ר' חיים ויטאל, היה תלמידו ואף חתנו. בתשובותיו שנדפסו בספר נבחר מכסף, חומר רב על יהדות סוריה. 88 מדרשותיו קיבץ בספר "כסף נבחר", גם כתב חידושים על "עין יעקב" לסדר נשים ונזיקין ועוד ספרים רבים. הוא נפטר בשנת ה"א ת"ח (1648).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: