פרשת השבוע

החוג למחשבת ישראל בחסות אגודת הסטודנטים

פנחס – מנהיגות יהודית

Posted by toraportion ב- 17 ביולי 2008

בפרשתו לאחר שמתברר למשה רבינו שהוא לא יוכל להמשיך ולהנהיג את עם ישראל לאחר הכניסה לארץ, מבקש משה רבינו הרועה הנאמן : "יִפְקֹד יְהֹוָ-ה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהֹוָ-ה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה:"(במדבר כ"ז, ט"ז-י"ז). ה' ציווהו לסמוך את ידו על יהושע בן נון ולמנותו למנהיג העם. ומגדיר אותו כ"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כ"ז, י"ח).

אם נעמיק ונעיין בפרשה זו נוכל ללמוד מה נדרש על פי התורה ממנהיג? ומה הן תכונותיו?

הדבר הראשון שמשה רבינו מבקש הוא שהמנהיג יהיה "אִישׁ עַל הָעֵדָה" ומפרש רבינו משה אלשיך שעל המנהיג להיות מורם מעם שרק כך יוכל להשפיע עליהם ולהרעיף עליהם שיפעו, כלומר "איש על העדה" מנהיג הניצב מעל העדה, בעל חזון ושאר רוח.

דבר השני הוא " אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" ומפרש רש"י "לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג …. וכן בדוד הוא אומר (שמואל א יח) "כי הוא יוצא ובא לפניהם". יוצא בראש ונכנס בראש, כלומר על המנהיג לצאת אל שטח, ולגלות מעורבות בכל מה שנעשה.

דבר נוסף למד מכאן ה"אור החיים" שיש צורך שתהיה הבנה בין המנהיג לדורו, יחס מקביל והשתוות שעל ידע יבין המנהיג את נפש העם והעם ישמע למנהיגו וזה שאמר הכתוב "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם", פירוש שיהיה לו הרצון בהם. "ואשר יוציאם ואשר יביאם", שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבא עמו.

הדבר השלישי הוא "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהֹוָ-ה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" כלומר משה רבינו מבקש שהאיש שה' יבחר להיות מנהיג לעם ישראל לא רק שיהיה מנהיג אלא שיהיה גם רועה, המנהיג הולך בראש העם ומורה להם את הדרך אבל הרועה הולך אחרי הצאן ומשגיח על כל אחד ואחד שלא ילך לאיבוד ושלא יעונה לו כל רע, כך גם על מי שצריך להנהיג את עם ישראל שלא רק ילך בראש העם ויצפה שכולם הולכים אחריו, אלא אף ישגיח על כל אחד ואחד אם הוא הולך בדרך הנכונה ואינו סוטה מהדרך, וכן ידאג לספק את צרכיו של כל אחד מהעם בנפרד.

הדבר הרביעי הוא "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּו"ֹ ופירש רש"י: "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד", כלומר שידע להטיל על כל אחד ואחד את התפקיד הנכון ולהתייחס אליו ביחס המתאים.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין בספרו "העמק דבר" מוסיף עוד תכונה החשובה למנהיג הנלמדת מפסוק זה וכך כותב "כל אדם דעתו נמשכת לפי הנאתו, משום כך קשה להנהיג את ישראל באמת, אלא איש אשר דעתו עזה בלי שום הנאת עצמו, וזה מעלת יהושע "איש אשר רוח בו", רוחו היינו דעתו עומד בפני עצמו ואינו נמשך אחר נטייה רצונית להנאת עצמו או אחרים".

הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק ב הלכה ו) כותב מהי הצורה שבה המלך צריך לנהוג כלפי העם וזה לשונו: "כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול, וחייב הכל בכבודו, כך צוהו להיות לבו בקרבו שפל וחלל שנאמר "ולבי חלל בקרבי", ולא ינהג גסות לב בישראל יתר מדאי, שנאמר "לבלתי רום לבבו מאחיו", ויהיה חונן ומרחם לקטנים וגדולים, ויצא ויבא בחפציהם ובטובתם, ויחוס על כבוד קטן שבקטנים, וכשמדבר אל כל הקהל בלשון רבים ידבר רכות, שנאמר "שמעוני אחי ועמי", ואומר "אם היום תהיה עבד לעם הזה וגו'", לעולם יתנהג בענוה יתירה, אין לנו גדול ממשה רבינו והוא אומר "ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם", ויסבול טרחם ומשאם ותלונותם וקצפם כאשר ישא האומן את היונק, רועה קראו הכתוב, לרעות ביעקב עמו, ודרכו של רועה מפורש בקבלה כרועה עדרו ירעה בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא וגו'".

למעשה, כל אחד מאיתנו, כל אב משפחה, הרי הוא מנהיג ורועה למשפחתו. דואג לפרנסה ומנסה לנווט את דרכה. וכדברי האבות דרבי נתן פרק מח "לפי שכל אחד ואחד מלך בתוך ביתו", ולכן עלינו לקחת את כל מה שנאמר בפרשה זו לתשומת ליבנו ולחשוב אם אכן אנו עומדים במשימה בצורה הנכונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: